יחיד אל דגול מרבבה - מנשה הראל (בביוף)

יָחִיד אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה, יְבָרֵךְ לְגַבְרָא רַבָּה, אֲשֶׁר אֶת נַפְשִׁי אֲהֵבָה, בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה. שַׁדַּי הוּא יְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וְיִשְׁמֹר בּוֹאוּ וְצֵאתוֹ, כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ, וְיֹאמְרוּ לוֹ בָּרוּךְ הַבָּא. עֶלְיוֹן יְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, וְהוּא יִהְיֶה לְעֶזְרָה לוֹ, אוֹצָרוֹ הַטּוֹב יִפְתַּח לוֹ, יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹבָה. יָהּ יְבָרֵךְ אֶת חֵילוֹ, שְׁנוֹת חַיִּים יוֹסִיף לוֹ, וְיָשִׂים שָׁלוֹם בִּגְבוּלוֹ, יִהְיֶה לוֹ חוֹמָה נִשְׂגָּבָה. יחיד אל דגול מרבבה יברך לגברא רבה אשר את נפשי אהבה באהבה וברוב חיבה שדי הוא יברך אותו וישמור בואו וצאתו כל העם יוצאים לקראתו ויואמרו לו ברוך הבא עליון ירומם מזלו והוא יהיה לעזרה לו אוצרו הטוב יפתח לו יזכה לאחרית טובה יה יברך את חילו שנות חיים יוסיף לו וישים שלום בגבולו יהיה לו חומה נשגבה

מילים: ישעיה סתהון
לחן: ג'וזפה פוגיולי
כתיבה: 1925~
הלחנה: 1871~

יָחִיד אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה, יְבָרֵךְ לְגַבְרָא רַבָּה,

אֲשֶׁר אֶת נַפְשִׁי אֲהֵבָה, בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה.

שַׁדַּי הוּא יְבָרֵךְ אוֹתוֹ, וְיִשְׁמֹר בּוֹאוּ וְצֵאתוֹ,

כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ, וְיֹאמְרוּ לוֹ בָּרוּךְ הַבָּא.

עֶלְיוֹן יְרוֹמֵם מַזָּלוֹ, וְהוּא יִהְיֶה לְעֶזְרָה לוֹ,

אוֹצָרוֹ הַטּוֹב יִפְתַּח לוֹ, יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹבָה.

יָהּ יְבָרֵךְ אֶת חֵילוֹ, שְׁנוֹת חַיִּים יוֹסִיף לוֹ,

וְיָשִׂים שָׁלוֹם בִּגְבוּלוֹ, יִהְיֶה לוֹ חוֹמָה נִשְׂגָּבָה.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

מפי מנשה הראל 2009 (טקסט משובש)

יָחִיד אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה

בְּאַהֲבָה וּבְרֹב חִבָּה

שָׁדַי, הוּא יְבָרֵךְ אוֹתוֹ

וְיִשְׁמֹר בּוֹאוּ וּבְצֵאתוֹ

כָּל הָעָם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ

וְיֹאמְרוּ לוֹ "בָּרוּךְ הַבָּא!"

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מנשה הראל (בביוף)

שנת הקלטה: 2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

צפו בריאיון המלא עם מנשה הראל שנערך במסגרת פרויקט "תולדות ישראל" המתעד את דור מקימי המדינה.

על הפיוט קראו בויקיפדיה, וראו שם את נוסח הטקסט השלם.

על-פי מנשה הראל, השיר זומר בסוכות 1925, כשהגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור בשכונת הבוכרים. את השיר שרה מקהלת תלמידי "תלמוד תורה" של השכונה, בה זימר מנשה עצמו (כילד בן 8). צפו במנשה הראל מספר את סיפור השיר במסגרת פרויקט "תולדות ישראל".

המנגינה נלקחה מההמנון המצרי דאז, סלאם אפנדינא (سلام أفندينا) שלא היו לא מילים. האזינו להמנון בביצוע תזמורתי. המנון זה שימש בשנים 1871 עד 1922 ושוב מ1936 עד 1958. ב-1871 הגיע למצרים המלחין האיטלקי ג'וזפה פוגיולי שכתב את המנגינה כמארש צבאי. איסמעיל פאשה, שחזה בחיילים המתאמנים לצלילי השיר, התאהב בשיר וביקש שהשיר יעובד לתזמורת כלי מתכת. זמן קצר לאחר מכן הפך השיר להמנון המצרי. ב-1952 שונתה כותרתו בהתאם למצב הפוליטי (מעבר ממונרכיה לרפובליקה) וב-1958 הוחלף ההמנון לטובת המנון הרפובליקה הערבית המאוחדת שהושמע בצמוד להמנון הסורי. קראו עוד על "סלאם אפנדינא" בויקיפדיה האנגלית.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

שירי זמרדעים

עדכון אחרון: 16.09.2024 15:15:58