מילים: ישעיה סתהון
לחן: ג'וזפה פוגיולי כתיבה: 1925~ הלחנה: 1871~
|
מנשה הראל (בביוף) 
שנת הקלטה: 2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת צפו בריאיון המלא עם מנשה הראל שנערך במסגרת פרויקט "תולדות ישראל" המתעד את דור מקימי המדינה. |
מנשה הראל (בביוף) 
שנת הקלטה: קיץ 1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:38:53).
על הפיוט קראו בויקיפדיה, וראו שם את נוסח הטקסט השלם.
על-פי מנשה הראל, השיר זומר בסוכות 1925, כשהגיע הנציב העליון הרברט סמואל לביקור בשכונת הבוכרים. את השיר שרה מקהלת תלמידי "תלמוד תורה" של השכונה, בה זימר מנשה עצמו (כילד בן 8). צפו במנשה הראל מספר את סיפור השיר במסגרת פרויקט "תולדות ישראל".
המנגינה נלקחה מההמנון המצרי דאז, סלאם אפנדינא (سلام أفندينا) שלא היו לא מילים. האזינו להמנון בביצוע תזמורתי. המנון זה שימש בשנים 1871 עד 1922 ושוב מ1936 עד 1958. ב-1871 הגיע למצרים המלחין האיטלקי ג'וזפה פוגיולי שכתב את המנגינה כמארש צבאי. איסמעיל פאשה, שחזה בחיילים המתאמנים לצלילי השיר, התאהב בשיר וביקש שהשיר יעובד לתזמורת כלי מתכת. זמן קצר לאחר מכן הפך השיר להמנון המצרי. ב-1952 שונתה כותרתו בהתאם למצב הפוליטי (מעבר ממונרכיה לרפובליקה) וב-1958 הוחלף ההמנון לטובת המנון הרפובליקה הערבית המאוחדת שהושמע בצמוד להמנון הסורי. קראו עוד על "סלאם אפנדינא" בויקיפדיה האנגלית.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.