הגידי לי שמך

הַגִּידִי לִי שְׁמֵךְ וְאֵדָעֵךְ כִּי כֻּלֵּךְ רָז; נָא דַּבְּרִי בְּפִיךְ וְאֶשְׁמָעֵךְ וְאֶבְחַן אֶת צְלִילֵי הַפָּז. עֵינַיִךְ הַטּוֹבוֹת הָעִיפִי וְאֶמֹּד הַתְּהוֹם בָּהֶן; וּקְדֻשָּׁה גִּזְרָתֵךְ הָנִיפִי וְאֶשְׁקֹל אֶת תְּנוּעוֹת הַחֵן. אוֹ לֹא! שְׁבִי לָךְ דֹּם וּבְלִי נוֹעַ וְעֵינַיִךְ הַיְשִׁירִי אֵלַי הַס, הַס! אֲנִי מַאֲמִין לִשְׁמֹעַ אֶת הֵד קוֹל אֲדֹנָי.הגידי לי שמך ואדעך כי כולך רז; נא דברי בפיך ואשמעך ואבחן את צלילי הפז. עיניך הטובות העיפי ואמֹד התהום בהן; וקדושה גזרתך הניפי ואשקל את תנועות החן. או לא! שבי לך דום ובלי נוע ועיניך הישרי אלי הס, הס! אני מאמין לשמוע את הד קול אדוני.

מקור: "אברהם צבי אידלזון: צלילי אביב", כלל, ברלין, 1922, עמוד 2-3