ראש פינה (לחן צבי בן יוסף)

בֵּין סְלָעֶיהָ בַּגָּלִיל, חֲבוּיָה בְּחֵיק הָהָר, מִשְׁתַּקֶּפֶת בַּכִּנֶּרֶת עֵין רֹאשׁ-פִּנָּה – תֵּל נִסְתָּר. מַה יָּפִית רֹאשׁ פִּנָּתִי, כֶּתֶר רֹאשׁ שֶׁלִּי, אֵרַשְׂתִּיךְ בְּדָם וָסֵבֶל לִי, לִי, לִי. שְׁבִיל סוֹלַל עֲלֵי מוֹרָד, שְׁבִיל חָדָשׁ בֵּין אַבְנֵי כֵּף, אַלּוֹנִים פּוֹרְשִׂים צַמֶּרֶת, דֹּם שָׁרִים לְבֶן-יוֹסֵף. בֵּין הַבֶּקַע וְהַשִּׂיא קֶבֶר-עַד חֻצַּב, אַלּוֹנִים נָדִים בְּאֵבֶל: שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב, שְׁכַב. וּבַלַּיְלָה עִם חֲצוֹת קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִרְעַד: "אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע – אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד!" וּבַדְּמִי לְאוֹר כּוֹכָב הֶרָה גְּדוּד מַעְפִּיל וְכָל שַׁעַל – אֶנְקַת נֵבֶל: צְלִיל, צְלִיל, צְלִיל...בין סלעיה בגליל, חבויה בחיק ההר, משתקפת בכנרת עין ראש-פינה – תל נסתר. מה יפית ראש פינתי, כתר ראש שלי, ארשתיך בדם וסבל לי, לי, לי. שביל סולל עלי מורד, שביל חדש בין אבני כף, אלונים פורשים צמרת, דום שרים לבן יוסף. בין הבקע והשיא קבר עד חוצב, אלונים נדים באבל: שכב, שכב, שכב, שכב. ובלילה עם חצות קול דממה דקה ירעד: "אין כובשים את ראש הסלע – אם אין קבר במורד!" ובדמי לאור כוכב הרה גדוד מעפיל וכל שעל – אנקת נבל: צליל, צליל, צליל...

צילום חדר האוכל של היישוב מבוא ביתר מאמצע שנות החמישים, ובו הציטוט "אֵין כּוֹבְשִׁים אֶת רֹאשׁ הַסֶּלַע – אִם אֵין קֶבֶר בַּמּוֹרָד!" מתוך השיר.