בַּשָּׂדֶה לִבְנֶה קָטָן עָמַד לוֹ
לֶכֶת פְּרוּעַ רֹאשׁ תָּמִיד חָמַד לוֹ
נוּמָה נוּמָה - כֵּן חָמַד לוֹ
רָחֲצָה אִמּוֹ רֹאשׁוֹ צָרַח לוֹ
כִּי חָפְצָה סָרְקוֹ, הַחוּץ בָּרַח לוֹ
נוּמָה נוּמָה - חוּץ בָּרַח לוֹ
הִתְהוֹלֵל יוֹם יוֹם עִם יַלְדֵי רוּחַ
תַּלְתַּלָּיו לֹא יָכְלוּ עוֹד לָנוּחַ
נוּמָה נוּמָה - עוֹד לָנוּחַ
הֵם עִפְּרוּ עָלָיו אָבָק וָסֶחִי
הוּא בִזְרוֹעַ רַךְ הִכָּם עַל לֶחִי
נוּמָה נוּמָה שְׁכַב - עַל לֶחִי
כֹּה יוֹם יוֹם שִׂחֲקוּ נֶאֱבָקוּ
שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ יַחְדָו דָּבָקוּ
נוּמָה נוּמָה - תּוּף, דָּבָקוּ
עַד שׁוֹאָה כּושִׁית - חֵמָה יָצָאָה
כַּנְפֵי אֹפֶל לָהּ, רַק רַע יָדָעָה
נוּמָה נוּמָה - רַע יָדָעָה
חִצֵּי אֵשׁ יָרְתָה בָּאַף וָזַעַם
כַּף אֶל כַּף הִכְּתָה וַיְּהִי קוֹל רַעַם
נוּמָה נוּמָה - הָהּ, קוֹל רַעַם
שִׂפְתֵי חֹשֶׁךְ לִבְלִי חֹק פָּשָׂקָה
עַל רֹאשׁוֹ מַבּוּל קָרִים יָרָקָה
נוּמָה נוּמָה - רֹק יָרָקָה
אֶת צִיצִית רֹאשׁוֹ מָרְטוּ יָדַיִם
קֶצֶף שֶׁל בְּרִית צָרַב עֵינַיִם
נוּמָה נוּמָה, סְגוֹר עֵינַיִם
אָז בָּכָה לִבְנֶה קָטָן כִּי מַר לוֹ
חִיל אָחַז אוֹתוֹ, רָעַד כִּי קַר לוֹ
נוּמָה נוּמָה - אוֹי כִּי קַר לוֹ
אַךְ הִנֵּה שׁוֹאָה מַהֵר עוֹבֶרֶת
לֹא סָרְקוֹ הִסְפִּיקָה, שָׁב הַחֶרֶס
נוּמָה נוּמָה - שָׁב הַחֶרֶס
כֵּן נִשְׁאַר לוֹ הַלִּבְנֶה נָטוּעַ
בִּמְקוֹמוֹ מִפַּחַד הוּא פָּרוּעַ
נוּמָה נוּמָה - הוּא נָטוּעַ
בַּשָּׂדֶה לִבְנֶה קָטָן בּוֹדֵד לוֹ
פְּרוּעַ תַּלְתַּלִּים תָּמִיד עוֹמֵד לוֹ
נוּמָה נוּמָה - כֵּן עוֹמֵד לוֹבשדה לבנה קטן עמד לו
לכת פרוע ראש תמיד חמד לו
נומה נומה - כן חמד לו
רחצה אמו ראשו צרח לו
כי חפצה סרקו, החוץ ברח לו
נומה נומה - חוץ ברח לו
התהולל יום יום עם ילדי רוח
תלתליו לא יכלו עוד לנוח
נומה נומה - עוד לנוח
הם עיפרו עליו אבק וסחי
הוא בזרוע רך היכם על לחי
נומה נומה שכב - על לחי
כה יום יום שיחקו נאבקו
שערות ראשו יחדיו דבקו
נומה נומה - תוף, דבקו
עד שואה כושית - חימה יצאה
כנפי אופל לה, רק רע ידעה
נומה נומה - רע ידעה
חצי אש ירתה באף וזעם
כף אל כף הכתה ויהי קול רעם
נומה נומה - הה, קול רעם
שפתי חושך לבלי חוק פשקה
על ראשו מבול קרים ירקה
נומה נומה - רוק ירקה
את ציצית ראשו מרטו ידיים
קצף של ברית צרב עיניים
נומה נומה, סגור עיניים
אז בכה ליבנה קטן כי מר לו
חיל אחז אותו, רעד כי קר לו
נומה נומה - אוי כי קר לו
אך הנה שואה מהר עוברת
לא סרקו הספיקה, שב החרס
נומה נומה - שב החרס
כן נשאר לו הלבנה נטוע
במקומו מפחד הוא פרוע
נומה נומה - הוא נטוע
בשדה לבנה קטן בודד לו
פרוע תלתלים תמיד עומד לו
נומה נומה - כן עומד לו
מילים: נח רוזנבלום
לחן: עממי רוסי
|
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי-עממי Во поле березонька стояла ("בשדה עומד לִבנה"), אך, למעט השורה הראשונה, ללא זיקה לשיר הרוסי.
התרגום נדפס בכתב העת "הפרחים" בגיליון 6 לשנת תרע"ג (1913), עמ' 6.
ראו גם "בשדה לִבנה קטן עמד לו", תרגומה של מרים ילן-שטקליס, ושם מידע נוסף, גרסת מילים וביצוע בשפת המקור וקישורים לתרגומים נוספים של השיר ולשירים שנכתבו לאותו לחן.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך "הפרחים" תרע"ג (1913)
תגיות
עדכון אחרון: 30.09.2023 15:22:20
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם