שיר ששרה שרה אהרנסון. לפי המצגת לקהל בבית אהרנסון, היא שרה שיר זה ביום מותה עת עברה מבית לבית הסמוך תחת השגחת חייל תורכי וזאת במטרה להגיע לאקדח ולהתאבד. השיר מצוטט כנראה בהקשר זה גם בספרה של דבורה עומר "שרה גיבורת ני"לי". השיר נועד כנראה להיות סימן לחברי ניל"י אחרים, לפי המוסבר בספר "שרה ואהרן אהרנסון : למלאת 15 שנה למותה מות גבורים. מדברי סופרים ואנשי שם יהודים ומאומות העולם על חייהם ופעולותיהם : מוקדש למצבת זכרון לשרה, ליום התהלוכה העממית אל קברה של שרה בזכרון יעקב", הוצאת בני בנימין תרצ"ג [כנראה ללא מחבר]:
בכרם האב הישיש מצוי בניין בית, חדר גבוה וממעל לו עלייה. הכרם נמצא בקרבת המושבה, ומשתרע על גבעה נישאה מול פני הים. גם לעלייה זו חלון קט הפונה ונשקף אל הים. האוניות של "הדוד יעקב" - כמו שקראו באותם ימים לבריטים - הביטו והשקיפו אל אותו בניין נישא ואל אותו חלון. אם היה זה פתוח סימן הדבר כי "פתוחה הדרך" ומשמעו כי העניינים בסדר. ואם סגור היה החלון, משמע שאין הכול כשורה...
במקום אחר בספר מצויין כי שרה אהרנסון שרה את השיר [לא ברור אם באותו יום] "בניגון רך ומסולסל". כנראה השימוש בשיר עם מנגינה נועד להסוות את היותו של הטקסט הוראות לביצוע במחתרת.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
