מִי זֹאת, עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מְקֻטֶּרֶת מֹר, מֹר וּלְבוֹנָה לָמָּה עָזְבָה אֶת בֵּית אִמָּהּ לָמָּה נָטְשָׁה עֵדֶר צֹאנָהּ לָמָּה עָנְדָה זֵר שׁוֹשַׁנִּים לָמָּה תָּחוּשׁ אֶל הַכְּרָמִים שָׁמְעָה דּוֹדָהּ, שָׁמְעָה רֵעָהּ אֵלָיו תַּעֲרֹג כָּל הַיָּמִים. צְאוּ נָא וְרְאוּ נָא אַיָּלִים וּצְבָאוֹת מְּדַלֵּג עַל הָרִים מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת לֹא עֹפֶר הַמְּדַלֵּג לֹא צְבִי קַל רַגְלַיִם זֶה דּוֹדִי, זֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם. מי זאת עולה מן המדבר מקוטרת מור, מור ולבונה למה עזבה את בית אימה למה נטשה עדר צאנה למה ענדה זר שושנים למה תחוש אל הכרמים שמעה דודה, שמעה רעה אליו תערוג כל הימים. צאו נא וראו אילים וצבאות מדלג על הרים מקפץ על גבעות לא עופר המדלג לא צבי קל רגלים זה דודי זה רעי בנות ירושלים.