ירוחם

אִם צָמֵאתָ בַּקַּיִץ הַחַם רוּץ אֶל מוֹרִי שָׁלוֹם יְרֹחָם. בַּזָּקָן הוּא יִמְרֹט וְיִקּוֹדָה וְיִמְכֹּר כָּל עָסִיס וְכָל סוֹדָה. וְסָבִיב, כָּל הַקַּיִץ הַחַם צוֹעֲקִים אֲנָשִׁים - יְרֹחָם! יְרֹחָם, יָא גַּזְלָן, רַחֲמֵנוּ! יְרֹחָם, תֵּן לִשְׁתּוֹת, כִּי צָמֵאנוּ! וְשֹוֹתֶה הַקָּהָל בְּשׁוּרָה, אַךְ אִם יֵשׁ בַּחוּרוֹת - יֵשׁ צָרָה! הָאַחַת רוֹצָה מָתֹק, הַשְּׁנִיָּה מָתֹק חָמוּץ, הַשְּׁלִישִׁית צָהֹב יָרֹק עִם קְצָת פֶּטֶל כַּנָּחוּץ. זוֹ רוֹצָה בָּהִיר יוֹתֵר - זוֹ רוֹצָה בָּהִיר פָּחוֹת. זוֹ דּוֹרֶשֶׁת חוּם מַמָּשׁ, אֲבָל, יְרֹחָם, עִם קַשׁ! הָאַחַת בְּקוֹל חָצוּף מְצַפְצֶפֶת - צוּף, צוּף, צוּף! לַשְּׁנִיָּה תִּתֵּן עַל טַס דַּוְקָא קוֹקְטֵיל אֲנָנָס. זוֹ רוֹצָה עִם טַעַם מוֹקָה - וְהָהִיא סוֹבֶבֶת רֹאשׁ וְרוֹצָה רַק שׁוֹקוֹ-שׁוֹקוֹ, וּבְעַצְמָהּ הִיא לֶמוֹן סְקוֹושׁ! וְכֻלָּן בַּיּוֹם הַחַם צוֹעֲקוֹת - יָא יְרֹחָם, רַחֲמֵנוּ, יְרֹחָם, רַחֲמֵנוּ וּנְרֻחַם! כַּאֲשֶׁר זֶה נִמְאָס לִירֹחָם סָח לַסּוֹדָה הוּא: תַּם וְנִשְׁלַם! וַיִּמְרֹט בִּזְקָנוֹ וַיִּקּוֹדָה, וַיֹּאמַר - בַּחוּצוֹת לִי אֶנְדֹּדָה. וַיִּהְיֶה יְרֹחָם לְשַׁדְכָן וּסְבִיבוֹ כְּמָאתַיִם חָתָן - יְרֹחָם, יָא גַּזְלָן, רַחֲמֵנוּ יְרֹחָם, תֵּן כָּלוֹת, כִּי צָמֵאנוּ! מִתְחַתֵּן הַקָּהָל בְּשׁוּרָה. אַךְ אִם יֵשׁ בַּחוּרוֹת - יֵשׁ צָרָה! זוֹ דּוֹרֶשֶׁת רַק מָתֹק, זוֹ רוֹצָה מָתֹק חָמוּץ. זוֹ רוֹצָה אָדוֹן כַּחֹק, זוֹ רוֹצָה מִן הַקִּבּוּץ. זוֹ רוֹצָה בָּהִיר יוֹתֵר, זוֹ רוֹצָה בָּהִיר פָּחוֹת, זוֹ בְּאֹפֶן מְיֻחָד תֵּן לָהּ צֶבַע שׁוֹקוֹלָד. זוֹ רוֹצָה עִם טַעַם צוּף, זוֹ - עִם טַעַם אֲנָנָס. זוֹ רוֹצָה בָּחוּר חָצוּף, וְהַזּוֹ - רַק מְנֻמָּס. זוֹ דּוֹרֶשֶׁת אַנְגְלוֹ-סַכְּסִי - וְהָהִיא זוֹ מִין טִפּוּס, רַק רוֹצָה נֶהָג שֶׁל טַכְּסִי וּבְעַצְמָהּ הִיא אוֹטוֹבּוּס. וְכֻלָּן בַּיּוֹם הַחַם צוֹעֲקוֹת - יָא, יְרֹחָם, רַחֲמֵנוּ, יְרֹחָם, רַחֲמֵנוּ וּנְרֻחַם! וַיִּהְיֶה בְּאַחַד הַיָּמִים לִי הִגִּיעָה שְׁעַת רַחֲמִים וַיָּבוֹא יְרֹחָם וַיִּקּוֹדָה וַיֹּאמַר לִי: חָתָן לָךְ אֶמְדֹּדָה. וַיֹּאמַר לִי: חָתָן לָךְ אֶמְצָא, רַק אִמְרִי נָא בְּמִי אַתְּ רוֹצָה? וָאֶצְחַק לוֹ: יָא מוֹרִי, אַל פַּחַד. כִּי מִמֶּנִּי תִּהְיֶה לְךָ נַחַת. אֲנִי לֹא מֵאוֹתָן בַּחוּרוֹת, כִּי אֶצְלִי זֶה בָּרוּר! אוֹת בְּאוֹת! לִי דָּרוּשׁ כַּזֶּה מָתֹק שֶׁיִּהְיֶה מָתֹק חָמוּץ, וְכַמּוּבָן אָדוֹן כַּחֹק, בְּקִצּוּר, מִן הַקִּבּוּץ. קְצָת כַּזֶּה בָּהִיר יוֹתֵר, שֶׁיִּהְיֶה בָּהִיר פָּחוֹת, כָּכָה בְּלוֹנְדִי מְיֻחָד וּשְׁחַרְחַר כַּשּׁוֹקוֹלָד. שֶׁיִּהְיֶה עִם טַעַם צוּף הַדּוֹמֶה לַאֲנָנָס, עִם נִמּוּס שֶׁל מִין חָצוּף וְחֻצְפָּה שֶׁל מְנֻמָּס. שֶׁיִּהְיֶה עָצוּב שָׂמֵחַ, חַם כַּקֶּרַח, קַר כָּאֵשׁ, בְּקִצּוּר, טִפֵּשׁ פִּקֵּחַ וּפִקֵּחַ לֹא טִפֵּשׁ. כָּךְ צָחַקְתִּי לִירֹחָם, וָאֹמַר נִשְׁלַם וְתַּם. רַחֲמֵנִי יְרֹחָם, רַחֲמֵנִי וּתְרֻחַם.אם צמאת בקיץ החם רוץ אל מורי שלום ירוחם. בזקן הוא ימרוט וייקודה וימכור כל עסיס וכל סודה. וסביב, כל הקיץ החם צועקים אנשים - ירוחם! ירוחם, יא גזלן, רחמנו! ירוחם, תן לשתות, כי צמאנו! ושותה הקהל בשורה, אך אם יש בחורות - יש צרה! האחת רוצה מתוק, השנייה מתוק חמוץ, השלישית צהוב ירוק עם קצת פטל כנחוץ. זו רוצה בהיר יותר - זו רוצה בהיר פחות. זו דורשת חום ממש, אבל, ירוחם, עם קש! האחת בקול חצוף מצפצפת - צוף, צוף, צוף! לשניה תתן על טס דווקא קוקטייל אננס. זו רוצה עם טעם מוקה - וההיא סובבת ראש ורוצה רק שוקו-שוקו, ובעצמה היא למון סקווש! וכולן ביום החם צועקות - יא ירוחם, רחמנו, ירוחם, רחמנו ונרוחם! כאשר זה נמאס לירוחם סח לסודה הוא: תם ונשלם! וימרוט בזקנו וייקודה, ויאמר - בחוצות לי אנדודה. ויהיה ירוחם לשדכן וסביבו כמאתיים חתן - ירוחם, יא גזלן, רחמנו ירוחם, תן כלות, כי צמאנו! מתחתן הקהל בשורה. אך אם יש בחורות - יש צרה! זו דורשת רק מתוק, זו רוצה מתוק חמוץ. זו רוצה אדון כחוק, זו רוצה מן הקיבוץ. זו רוצה בהיר יותר, זו רוצה בהיר פחות, זו באופן מיוחד תן לה צבע שוקולד. זו רוצה עם טעם צוף, זו - עם טעם אננס. זו רוצה בחור חצוף, והזו - רק מנומס. זו דורשת אנגלו-סכסי - וההיא זו מין טיפוס, רק רוצה נהג של טכסי ובעצמה היא אוטובוס. וכולן ביום החם צועקות - יא, ירוחם, רחמנו, ירוחם, רחמנו ונרוחם! ויהיה באחד הימים לי הגיעה שעת רחמים ויבוא ירוחם וייקודה ויאמר לי: חתן לך אמדודה. ויאמר לי: חתן לך אמצא, רק אמרי נא במי את רוצה? ואצחק לו: יא מורי, אל פחד. כי ממני תהיה לך נחת. אני לא מאותן בחורות, כי אצלי זה ברור! אות באות! לי דרוש כזה מתוק שיהיה מתוק חמוץ, וכמובן אדון כחוק, בקיצור, מן הקיבוץ. קצת כזה בהיר יותר, שיהיה בהיר פחות, ככה בלונדי מיוחד ושחרחר כשוקולד. שיהיה עם טעם צוף הדומה לאננס, עם נימוס של מין חצוף וחוצפה של מנומס. שיהיה עצוב שמח, חם כקרח, קר כאש, בקיצור, טיפש פיקח ופיקח לא טיפש. כך צחקתי לירוחם, ואומר נשלם ותם. רחמני ירוחם, רחמני ותרוחם.