פרי מגדים

מִבֵּיתִי בֹּקֶר בֹּקֶר אֵצֵאָה וּבְיָדִי הַצִּנְצֶנֶת הַזֹּאת וְעוֹד אֵין מְנַחֵש וְיוֹדֵעַ מַה טָּמוּן בָּהּ, אוֹ שֶׁמָּא זֶה סוֹד? אַל תֹּאמְרוּ נָא לִפְְתֹּר כִּי לַשָּׁוְא. אַל תֹּאמְרוּ נָא לְנַחֵשׁ כִּי אֵין צֹרֶךְ. לֹא סֻכָּר בָּהּ, לֹא דְּבָשׁ, לֹא חָלָב, לֹא זָהָב בָּהּ, לֹא אוֹצְרוֹת קֹרַח. לֹא דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה, שָׁמַיִם עֵדִים אֲבָל יֵשׁ, אֲבָל יֵשׁ בְּתוֹכָהּ... שְׁשְׁשְׁ... קֵדִים. שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, אֲפֵלִים וּכְבֵדִים. לֹא עֵנָב, לֹא פָּרָג, לֹא זֵיתִים שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים. לֹא מָתֹק מִדַּי, לֹא מַר מִדַּי, לֹא לוֹהֵט מִדַּי, וְלֹא קַר מִדַּי אַךְ מָתֹק וָמַר וְלוֹהֵט וָקַר וּמוֹשֵׁךְ וְצָנוּעַ, שָׁמַיִם עֵדִים שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים. הָרְכִילוּת מִסָּבִיב אֵינָה נָחָה, בִּלְעָדֶיהָ לָנוּעַ קָשֶׁה. עַל פְּלוֹנִי מְסַפְּרִים שֶׁ...- כֵּן, כָּכָה- מִי הָיָה מַאֲמִין עָלָיו, שֶׁ... מְסַפְּרִים בַּקָּפֶה מַעֲשֶׂה, וְאוֹמְרִים: מַאֲסָר פֹּה מַגִּיעַ. הוּא רַמַּאי, הוּא חָצוּף, הוּא כַּזֶּה וְכַזֶּה... וּפִתְאוֹם בַּקָּפֶה הוּא מוֹפִיעַ. בַּקָּפֶה הוּא מוֹפִיעַ, שָׁמַיִם עֵדִים נוּ וְכָל הַמְּסֻבִּים אָז אוֹמְרִים שְׁשְׁשְׁ...קֵדִים. שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים... מַבִּיטִים בִּי הוֹרַי, נוֹתְנִים עַיִן, אָנוּ לָךְ, הֵם אוֹמְרִים, חֲרֵדִים. עַד הַיּוֹם לֹא הֶחְלַטְנוּ עֲדַיִן אִם עֵינַיִך יוֹנִים אוֹ שֵׁדִים. וַאֲנִי אָז בְּנַחַת עוֹנָה: לֹא אָבִין דִּבְרֵיכֶם בְּשׁוּם אֹפֶן, לֹא הַשֵּׁד בִּי וְלֹא הַיּוֹנָה, וְעֵינַי לֹא כְּרוּבִים וְלֹא תֹּפֶת. לֹא מַלְאָךְ, לֹא שָׂטָן הֵן, שָׁמַיִם עֵדִים אַךְ דְּעוּ מֵהַיּוֹם כִּי עֵינַי... שְׁשְׁשְׁ...קֵדִים. שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים, שְׁקֵדִים...מביתי בוקר בוקר אצאה ובידי הצנצנת הזאת ועוד אין מנחש ויודע מה טמון בה, או שמא זה סוד? אל תאמרו נא לפתור כי לשווא. אל תאמרו נא לנחש כי אין צורך. לא סוכר בה, לא דבש, לא חלב, לא זהב בה, לא אוצרות קורח. לא דבר מכל אלה, שמיים עדים אבל יש, אבל יש בתוכה... ששש... קדים. שקדים, שקדים, שקדים, אפלים וכבדים. לא ענב, לא פרג, לא זיתים שקדים, שקדים. לא מתוק מדי, לא מר מדי, לא לוהט מדי, ולא קר מדי אך מתוק ומר ולוהט וקר ומושך וצנוע, שמיים עדים שקדים, שקדים. הרכילות מסביב אינה נחה, בלעדיה לנוע קשה. על פולני מספרים ש...- כן, ככה- מי היה מאמין עליו, ש... מספרים בקפה מעשה, ואומרים: מאסר פה מגיע. הוא רמאי, הוא חצוף, הוא כזה וכזה... ופתאום בקפה הוא מופיע. בקפה הוא מופיע, שמיים עדים נו וכל המסבים אז אומרים ששש...קדים. שקדים, שקדים, שקדים... מביטים בי הוריי, נותנים עין, אנו לך, הם אומרים, חרדים. עד היום לא החלטנו עדיין אם עינייך יונים או שדים. ואני אז בנחת עונה: לא אבין דבריכם בשום אופן, לא השד בי ולא היונה, ועיניי לא כרובים ולא תופת. לא מלאך, לא שטן הן, שמיים עדים אך דעו מהיום כי עיניי... ששש...קדים. שקדים, שקדים, שקדים...