אסקימו
העתקת מילות השיר

מִי כָּמוֹנִי עוֹד יוֹדֵעַ מַה, מָתַי, לְמִי דָּרוּשׁ בְּמוֹחֵנוּ יֵשׁ אִידֵאָה אֶסְקִימוֹ בְּרֶבַע גְּרוּשׁ כִּי אַרְצֵנוּ הִיא בּוֹעֶרֶת וְהָאֶסְקִימוֹ קָרִיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר זֶה לֹא כְלוּם, יְדִידִי, זֶהוּ קֶרַח מְלָאכוּתִי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁדָּרוּשׁ אֶסְקִימוֹ בְּרֶבַע גְּרוּשׁ אִם אַתָּה הוֹלֵךְ שְׁלוּב זְרוֹעַ וְלִבְּךָ בָּאֵשׁ בּוֹעֵר וְאָסוּר לְךָ לִנְגּוֹעַ לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר וְאַתָּה אוֹמֵר לַגְּבֶרֶת אַתְּ מַמָּשׁ דּוֹמָה לְקִיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר... זֶה לֹא כְלוּם... עֲבוֹדָה עִבְרִית נֶחְנֶקֶת מִתְקַיֶּמֶת רַק בְּנֵס וְהַפַּרְדְּסָן בְּשֶׁקֶט מְטַיֵּל לוֹ בַּפַּרְדֵּס מְצַפְצֵף עַל הַמִּשְׁמֶרֶת וּמַרְאֶה פַּרְצוּף קָרִיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר זֶה לֹא כְלוּם... מַה קָּרָה לָהּ לְאַרְצֵנוּ מִי אוֹתָהּ כָּל כָּךְ שִׁנָּה? כְּחוֹמָה גְּבוֹהָה בֵּינֵינוּ מִי הִצִּיב אֶת הַשִּׂנְאָה? שִׂנְאָתֵנוּ הִיא עִוֶּרֶת אִישׁ אָחִיו אֵינוֹ מַכִּיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר זֶה לֹא כְלוּם... מִסָּבִיב צוֹרְחִים בְּשֶׁקֶט הָבוּ לָנוּ מוֹעָצָה מְזֻקֶּקֶת, מְחוֹקֶקֶת מְתֻקָּה אוֹ חֲמוּצָה וּמִשְׁלַחַת מְמַהֶרֶת גַּם בַּיָּם גַּם בָּאֲוִיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר זֶה לֹא כְלוּם... בְּאֵירוֹפָּה יֵשׁ מוֹמֶנְטִים לֹא טוֹבִים וְלֹא קַלִּים שָׁם נוֹסְעִים הַפַּרְלָמֶנְטִים עַל צִירִים מְקֻלְקָלִים וְאֵירוֹפָּה מִתְמַרְמֶרֶת תְּנוּ לִי מֶלֶךְ לְהַכְתִּיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר זֶה לֹא כְלוּם... בֵּין שְׁכֵנֵינוּ כְּבָר הִתְחִילָה מוֹדָה חֲדָשָׁה תָּמָאם הֵם עוֹזְבִים אֶת הַנַּרְגִּילָה וּמְטַיְּלִים עַל שְׂפַת הַיָּם וּמִשְׁמֶרֶת מִסְתַּדֶּרֶת מוּל הָאֹפֶק הַבָּהִיר אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר זֶה לֹא כְלוּם...מי כמוני עוד יודע מה, מתי, למי דרוש במוחנו יש אידאה אסקימו ברבע גרוש כי ארצנו היא בוערת והאסקימו קריר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר זה לא כלום, ידידי, זהו קרח מלאכותי זאת אומרת שדרוש אסקימו ברבע גרוש אם אתה הולך שלוב זרוע ולבך באש בוער ואסור לך לנגוע לא פחות ולא יותר ואתה אומר לגברת את ממש דומה לקיר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר... זה לא כלום... עבודה עברית נחנקת מתקיימת רק בנס והפרדסן בשקט מטייל לו בפרדס מצפצף על המשמרת ומראה פרצוף קריר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר זה לא כלום... מה קרה לה לארצנו מי אותה כל כך שינה? כחומה גבוהה בינינו מי הציב את השנאה? שנאתנו היא עיוורת איש אחיו אינו מכיר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר זה לא כלום... מסביב צורחים בשקט הבו לנו מועצה מזוקקת, מחוקקת מתוקה או חמוצה ומשלחת ממהרת גם בים גם באוויר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר זה לא כלום... באירופה יש מומנטים לא טובים ולא קלים שם נוסעים הפרלמנטים על צירים מקולקלים ואירופה מתמרמרת תנו לי מלך להכתיר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר זה לא כלום... בין שכנינו כבר התחילה מודה חדשה תמאם הם עוזבים את הנרגילה ומטיילים על שפת הים ומשמרת מסתדרת מול האופק הבהיר אל תשאל מה זאת אומרת זאת יודעת כל העיר זה לא כלום...
מילים: נתן אלתרמן
לחן: משה וילנסקי

מִי כָּמוֹנִי עוֹד יוֹדֵעַ
מַה, מָתַי, לְמִי דָּרוּשׁ
בְּמוֹחֵנוּ יֵשׁ אִידֵאָה
אֶסְקִימוֹ בְּרֶבַע גְּרוּשׁ
כִּי אַרְצֵנוּ הִיא בּוֹעֶרֶת
וְהָאֶסְקִימוֹ קָרִיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר

זֶה לֹא כְלוּם, יְדִידִי,
זֶהוּ קֶרַח מְלָאכוּתִי
זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁדָּרוּשׁ
אֶסְקִימוֹ בְּרֶבַע גְּרוּשׁ

אִם אַתָּה הוֹלֵךְ שְׁלוּב זְרוֹעַ
וְלִבְּךָ בָּאֵשׁ בּוֹעֵר
וְאָסוּר לְךָ לִנְגּוֹעַ
לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר
וְאַתָּה אוֹמֵר לַגְּבֶרֶת
אַתְּ מַמָּשׁ דּוֹמָה לְקִיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר...

זֶה לֹא כְלוּם...

עֲבוֹדָה עִבְרִית נֶחְנֶקֶת
מִתְקַיֶּמֶת רַק בְּנֵס
וְהַפַּרְדְּסָן בְּשֶׁקֶט
מְטַיֵּל לוֹ בַּפַּרְדֵּס
מְצַפְצֵף עַל הַמִּשְׁמֶרֶת
וּמַרְאֶה פַּרְצוּף קָרִיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר

זֶה לֹא כְלוּם...

מַה קָּרָה לָהּ לְאַרְצֵנוּ
מִי אוֹתָהּ כָּל כָּךְ שִׁנָּה?
כְּחוֹמָה גְּבוֹהָה בֵּינֵינוּ
מִי הִצִּיב אֶת הַשִּׂנְאָה?
שִׂנְאָתֵנוּ הִיא עִוֶּרֶת
אִישׁ אָחִיו אֵינוֹ מַכִּיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר

זֶה לֹא כְלוּם...

מִסָּבִיב צוֹרְחִים בְּשֶׁקֶט
הָבוּ לָנוּ מוֹעָצָה
מְזֻקֶּקֶת, מְחוֹקֶקֶת
מְתֻקָּה אוֹ חֲמוּצָה
וּמִשְׁלַחַת מְמַהֶרֶת
גַּם בַּיָּם גַּם בָּאֲוִיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר

זֶה לֹא כְלוּם...

בְּאֵירוֹפָּה יֵשׁ מוֹמֶנְטִים
לֹא טוֹבִים וְלֹא קַלִּים
שָׁם נוֹסְעִים הַפַּרְלָמֶנְטִים
עַל צִירִים מְקֻלְקָלִים
וְאֵירוֹפָּה מִתְמַרְמֶרֶת
תְּנוּ לִי מֶלֶךְ לְהַכְתִּיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר

זֶה לֹא כְלוּם...

בֵּין שְׁכֵנֵינוּ כְּבָר הִתְחִילָה
מוֹדָה חֲדָשָׁה תָּמָאם
הֵם עוֹזְבִים אֶת הַנַּרְגִּילָה
וּמְטַיְּלִים עַל שְׂפַת הַיָּם
וּמִשְׁמֶרֶת מִסְתַּדֶּרֶת
מוּל הָאֹפֶק הַבָּהִיר
אַל תִּשְׁאַל מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת
זֹאת יוֹדַעַת כָּל הָעִיר

זֶה לֹא כְלוּם...
מי כמוני עוד יודע
מה, מתי, למי דרוש
במוחנו יש אידאה
אסקימו ברבע גרוש
כי ארצנו היא בוערת
והאסקימו קריר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר

זה לא כלום, ידידי,
זהו קרח מלאכותי
זאת אומרת שדרוש
אסקימו ברבע גרוש

אם אתה הולך שלוב זרוע
ולבך באש בוער
ואסור לך לנגוע
לא פחות ולא יותר
ואתה אומר לגברת
את ממש דומה לקיר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר...

זה לא כלום...

עבודה עברית נחנקת
מתקיימת רק בנס
והפרדסן בשקט
מטייל לו בפרדס
מצפצף על המשמרת
ומראה פרצוף קריר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר

זה לא כלום...

מה קרה לה לארצנו
מי אותה כל כך שינה?
כחומה גבוהה בינינו
מי הציב את השנאה?
שנאתנו היא עיוורת
איש אחיו אינו מכיר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר

זה לא כלום...

מסביב צורחים בשקט
הבו לנו מועצה
מזוקקת, מחוקקת
מתוקה או חמוצה
ומשלחת ממהרת
גם בים גם באוויר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר

זה לא כלום...

באירופה יש מומנטים
לא טובים ולא קלים
שם נוסעים הפרלמנטים
על צירים מקולקלים
ואירופה מתמרמרת
תנו לי מלך להכתיר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר

זה לא כלום...

בין שכנינו כבר התחילה
מודה חדשה תמאם
הם עוזבים את הנרגילה
ומטיילים על שפת הים
ומשמרת מסתדרת
מול האופק הבהיר
אל תשאל מה זאת אומרת
זאת יודעת כל העיר

זה לא כלום...




 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

אורי אבנרי 
שנת הקלטה: 25.10.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

בית אחרון וחלק מהפזמון


על השיר

מתוך תכנית ל"ה של תיאטרון "המטאטא": "פרוספריטי" (בכורה: 28.8.1934)

לפי "פזמונים ושירי זמר" [בעקבות התוכנייה] כל הלחנים לתוכנית נכתבו בידי משה וילנסקי, אך כתב היד ללחן לא נשמר בארכיונו. אורי אבנרי זכר את הבית האחרון וכן השיר אותר בפנקס שירים פרטי (של הדסה ברלינסקי) ובשירון מודפס לזמרה לציבור (כנראה של משה גורלי).


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 26.10.2024 04:17:34


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: