הַמּוֹסָד חָרוּץ מְאֹד
הוּא יוֹדֵעַ לַעֲבֹד
לְטַפֵּל בָּאַרְנָבוֹת
וּבְיֶתֶר הַחַיּוֹת
מְטַפְּלִים הֵם בִּשְׁפַנִּים
נִסְיוֹנוֹת תָּמִיד עוֹשִׂים
דָּבָר אֶחָד הֵם שׁוֹכְחִים
אֹכֶל לַכְּלָבִים
כְּשֶׁקּוֹרֵא הַפַּעֲמוֹן
רָץ רִאשׁוֹן שִׁמְעוֹן אַמְנוֹן
רַק לָהֶם יֵשׁ תֵּאָבוֹן
גַּם לָנוּ לֶאֱכֹל רָצוֹן
הַמּוֹסָד חָרוּץ מְאֹד
הוּא יוֹדֵעַ לַעֲבֹד
לְטַפֵּל בָּאַרְנָבוֹת
וּבְיֶתֶר הַחַיּוֹתהמוסד חרוץ מאוד
הוא יודע לעבוד
לטפל בארנבות
וביתר החיות
מטפלים הם בשפנים
ניסיונות תמיד עושים
דבר אחד הם שוכחים
אוכל לכלבים
כשקורא הפעמון
רץ ראשון שמעון אמנון
רק להם יש תיאבון
גם לנו לאכול רצון
המוסד חרוץ מאוד
הוא יודע לעבוד
לטפל בארנבות
וביתר החיות
מילים: רבקה רינד דיאמנט
לחן: לא ידוע
|
איתן בן אור 
שנת הקלטה: 7.3.2016
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
על השיר
שיר מתוך מחזה שחיברה רבקה רין-דיאמנט, שהושר מפי אחד הכלבים בהצגה.
הלחן הוא תרכובת של כמה לחנים ידועים (אז), בהם "עוד לא נותקה השלשלת".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 28.08.2024 03:13:12
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם