מרים ושמעון

מִרְיָם: אֶלְבַּשׁ אֶת שִׂמְלָתִי הַנֶּהֱדֶרֶת אֶת צַמּוֹתַי אֲנִי אֶקְלַע בְּסֶרֶט וּבַמַּרְאָה בְּנַחַת אֶסְתַּכֵּל וְאֶל הָרְחוֹב אֵצֵא לִי לְטַיֵּל שִׁמְעוֹן: כִּי אַתְּ בַּת מֶלֶךְ וַאֲנִי בֶּן מֶלֶך אֲנִי בִּרְחוֹב שַׁבָּזִי אֲחַכֶּה לָךְ כִּי אַתְּ אָמַרְתְּ: שִׁמְעוֹן, בֵּין הַבְּרוֹשִׁים חַכֵּה נָא לִי בְּשֶׁבַע וּשְׁלוֹשִׁים פִּזְמוֹן: זֶה לֹא יָפֶה, זֶה לֹא נוֹרָא לֹא לְאֶחָד זֶה כְּבָר קָרָה זֶה לֹא מוֹעִיל, זֶה לֹא מַזִּיק אַךְ אֶת חַיֵּינוּ זֶה מַמְתִּיק מִרְיָם מִרְיָם, שִׁמְעוֹן שִׁמְעוֹן אַתָּה שָׁוֶה חֲצִי מִלְיוֹן בּוֹא נִתְפַּיֵּס, לֹא נִתְפַּיֵּס חֲצִי מִלְיוֹן יֵלֵךְ כּוֹעֵס מִרְיָם: וּכְמוֹ לְפִי הַטֶּבַע אֲנִי אָבוֹא בְּעֶשֶׂר פָּחוֹת רֶבַע אָבוֹאָה וְאַגִּיד: שִׁמְעוֹן שִׁמְעוֹן הַבֵּט אֵלַי וְלֹא אֶל הַשָּׁעוֹן שִׁמְעוֹן: וְאָנֹכִי אֶצְעַק עַד הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּחַיַּי שֶׁאֵין לִי כְּבָר רַגְלַיִם עוֹד כַּמָּה לְחַכּוֹת לָךְ בְּנִמּוּס? וּמָה, אַתְּ בַּחוּרָה אוֹ אוֹטוֹבּוּס? זֶה לֹא יָפֶה... מִרְיָם: לִרְחוֹב שַׁבָּזִי חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם תִּגַּש, שִׁמְעוֹן, מָחָר אוֹ מָחֳרָתַיִם וּלְאִמִּי שֶׁלִּי תֹּאמַר, שִׁמְעוֹן תְּנוּ אֶת מִרְיָם, אִם לֹא - יִהְיֶה אָסוֹן שִׁמְעוֹן: בִּרְחוֹב שַׁבָּזִי חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם אִמֵּךְ אֶתְמוֹל שָׁפְכָה עָלַי דְּלִי מַיִם וּבְעוֹדִי צוֹעֵק, בָּבַת עֵינִי, שָׁפַךְ עָלַי אָבִיךְ דְּלִי שֵׁנִי זֶה לֹא יָפֶה... מִרְיָם: שִׁמְעוֹן שִׁמְעוֹן שֶׁלִּי יְפֵה עֵינַיִם עֲבֹר אֵלַי בָּאֵשׁ וְגַם בַּמַּיִם שִׁמְעוֹן: אֲנִי עוֹבֵר, עוֹבֵר מִרְיָם שֶׁלִּי אֲבָל מַהֵר הַסְתִּירִי אֶת הַדְּלִי מִרְיָם: שִׁמְעוֹן שֶׁלִּי אֲנִי כֹּה מִתְרַגֶּשֶׁת שִׁמְעוֹן: לֹא כְלוּם, אֲנִי אָבוֹאָה בִּמְעִיל גֶּשֶׁם מִרְיָם: וְאִם אִמִּי תִּכְעַס פַּעַם שְׁנִיָּה שִׁמְעוֹן: לֹא כְלוּם, אֲנִי אָבוֹא בְּמִטְרִיָּה מרים: אלבש את שמלתי הנהדרת את צמותיי אני אקלע בסרט ובמראה בנחת אסתכל ואל הרחוב אצא לי לטייל שמעון: כי את בת מלך ואני בן מלך אני ברחוב שבזי אחכה לך כי את אמרת: שמעון, בין הברושים חכה נא לי בשבע ושלושים פזמון: זה לא יפה, זה לא נורא לא לאחד זה כבר קרה זה לא מועיל, זה לא מזיק אך את חיינו זה ממתיק מרים מרים, שמעון שמעון אתה שווה חצי מיליון בוא נתפייס, לא נתפייס חצי מיליון ילך כועס מרים: וכמו תמיד לפי הטבע אני אבוא בעשר פחות רבע אבואה ואגיד: שמעון שמעון הבט אליי ולא אל השעון שמעון: ואנוכי אצעק עד השמיים שבחיי שאין לי כבר רגלים עוד כמה לחכות לך בנימוס? ומה את בחורה או אוטובוס? זה לא יפה... מרים: לרחוב שבזי חמישים ושתיים תיגש, שמעון, מחר או מחרתיים ולאמי שלי תאמר, שמעון תנו את מרים, אם לא - יהיה אסון שמעון: ברחוב שבזי חמישים ושתיים אמך אתמול שפכה עליי דלי מים ובעודי צועק, בבת עיני, שפך עליי אביך דלי שני זה לא יפה... מרים: שמעון שמעון שלי יפה עיניים עבור אליי באש וגם במים שמעון: אני עובר, עובר מרים שלי אבל מהר הסתירי את הדלי מרים: שמעון שלי אני כה מתרגשת שמעון: לא כלום, אני אבואה במעיל גשם מרים: ואם אמי תכעס פעם שנייה שמעון: לא כלום, אני אבוא במטרייה