על גדות הוולגה

עַל גְּדוֹת נְהַר הַווֹלְגָה שׁוֹקְקִים חַיִּים בְּאוֹן, עִם זֶרֶם מֵי הַווֹלְגָה רַעַשׁ הַמְּכוֹנוֹת יֵהוֹם. בֵּיתִי בֵּית-הַחֲרֹשֶׁת, כֹּה גָּדַל בְּלִי מַעֲצוֹר, לְכָל צַד אֲשֶׁר נַבִּיטָה שֶׁפַע אֹשֶׁר הוּא יִצֹּר. לַמַּחְלָקוֹת נֵצֵאָה, בְּלִבֵּנוּ הַתִּקְוָה, חָזוֹת עוֹטֵי מֵדַלְיוֹת יְמַלְּאוּנוּ גַּאֲוָה. כִּי לֹא חֲלוֹם אוֹ קֶסֶם, לְעֵינֵינוּ חָל הַנֵּס וּגְרִישְׁקָה מַסְגֵּר הָעֶשֶׁת הוּא הַיּוֹם כְּבָר מְהַנְדֵּס. בַּווֹלְגָה כָּל הַצֶּוֶת בְּשׁוּרָה יִשְׂחֶה בַּלֵּיל, רְחָבָה אַדְמַת מוֹלֶדֶת לָהּ שִׁירֵנוּ יִצְטַהֵל. אוֹהֵב אָדָם וָדַעַת לוֹ דַּרְכֵּנוּ מֻכָּרָה, אָשְׁרוֹ שֶׁל אָדָם סוֹבְיֶטִי מִתְגַּשֵּׁם בַּמְּכוֹרָה.על גדות נהר הוולגה שוקקים חיים באון, עם זרם מי הוולגה רעש המכונות יהום. ביתי בית-החרושת, כה גדל בלי מעצור, לכל צד אשר נביטה שפע אושר הוא ייצור. למחלקות נצאה, בלבנו התקווה, חזות עוטי מדליות ימלאונו גאווה. כי לא חלום או קסם, לעינינו חל הנס וגרישקה מסגר העשת הוא היום כבר מהנדס. בוולגה כל הצוות בשורה ישחה בליל, רחבה אדמת מולדת לה שירנו יצטהל. אוהב אדם ודעת לו דרכנו מוכרה, אושרו של אדם סובייטי מתגשם במכורה.