הצופות במחנה

אֲנַחְנוּ הַצּוֹפוֹת כָּךְ הוֹלְכוֹת לְטַיֵּל בָּעֲמָקִים וּבַגְּבָעוֹת שֶׁל אַרְצֵנוּ יִשְׂרָאֵל מְטַפְּלוֹת בַּפְּרָחִים, בָּעֵצִים וּבַחַיוֹת שְׂמֵחוֹת אַף בִּשְׁעַת צָרָה כַּיָּאוּת לְצוֹפוֹת סְבִיבָתֵנוּ הַנִּיר וּבְפִינוּ הַשִּׁיר בְּלִבֵּנוּ שִׂמְחָה וְאַהֲבָה לַטֶּבַע הַתַּרְמִיל עַל הַגַּב וְהַמּוֹט פֹּה בַּיָּד בְּשִׁירָה וּבְרִינָה כָּךְ קָדִימָה נִצְעַד [שורות אלה X2] וְהִנֵּה הַשָּׂדֶה כְּבָר הִגַּעְנוּ הֲלוֹם חִישׁ הַתַּחֲנָה נָקִים, נָקִים אֶת הַחֲלוֹם כָּךְ נִתְקַע הַיְּתֵדוֹת וְנִמְתַּח אֶת הַשְּׂמִיכוֹת וְהִנֵּה הָאֹהָלִים לְשִׂמְחַת הַצּוֹפוֹת וּבְצַד הַמִּטְבַּח הֻקַּם תֹּרֶן מַטּוֹת וּבְקָרוֹב גַּם הַדֶּגֶל יוּנַף לְאוֹת וְעַכְשָיו אֲרוּחָה וְאַחַר מְנוּחָה וּלְבַסוֹף מִשְׂחָקִים, שִׁגְעוֹנוֹת וְשִׂמְחָה [שורות אלה X2] הַמַּחֲנֶה כְּבָר עָבַר וַחֲבָל שֶׁנִּגְמַר וְעַתָּה שׁוּב נִצְעַד וּבְלִבֵּנוּ מַה קַּר נִסְתַּיֵּם הַתַּעֲנוּג וְחָלַף הַחֲלוֹם וְעַתָּה אָנוּ חוֹזְרוֹת וְהַרֶגֶשׁ אָיֹם וְהִנֵּה שׁוּב הַנִּיר וּבְפִינוּ הַשִּׁיר בְּלִבֵּנוּ שִׂמְחָה וְאַהֲבָה לַטֶּבַע הַתַּרְמִיל עַל הַגַּב...אנחנו הצופות כך הולכות לטייל בעמקים ובגבעות של ארצנו ישראל מטפלות בפרחים, בעצים ובחיות שמחות אף בשעת צרה כיאות לצופות סביבתנו הניר ובפינו השיר בלבנו שמחה ואהבה לטבע התרמיל על הגב והמוט פה ביד בשירה וברינה כך קדימה נצעד [שורות אלה X2] והנה השדה כבר הגענו הלום חיש התחנה נקים, נקים את החלום כך נתקע היתדות ונמתח את השמיכות והנה האהלים לשמחת הצופות ובצד המטבח הוקם תורן מטות ובקרוב גם הדגל יונף לאות ועכשיו ארוחה ואחר מנוחה ולבסוף משחקים, שגעונות ושמחה [שורות אלה X2] המחנה כבר עבר וחבל שנגמר ועתה שוב נצעד ובלבנו מה קר נסתיים התענוג וחלף החלום ועתה אנו חוזרות והרגש איום והנה שוב הניר ובפינו השיר בלבנו שמחה ואהבה לטבע התרמיל על הגב...