באוזני הילד
העתקת מילות השיר

מְשֻנֶּה כִּבְדָיָה וְנִרְאֶה כְּאִוֶּלֶת כְּגֻזְמָה שֶׁל מִינְכָהוּזֵן, שֶׁל אַנְדֶּרְסֵן, גְּרִים כִּי פַּעַם, אֵי פַּעַם הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד וְנַעַר פָּרוּעַ בֵּין כָּל הַנְּעָרִים זֶה הָיָה מִשֶּׁכְּבָר, אַל תִּמְנוּ אֶת שְׁנוֹתַי נָא גָּדוֹל בַּשָּׁנִים לֹא חָפַצְתִּי הֱיוֹת וְהָיָה זֶה לֹא פֹּה, זֶה הָיָה בְּאוּקְרָאינָה יֵשׁ אֶרֶץ כָּזֹאת בֵּין הַרְבֵּה גָּלוּיוֹת אַתֶּם מְזַמְּרִים עַל יַרְקוֹן וְכִנֶּרֶת וּבְוַדַּאי תִּתְפַּלְּאוּ עַד מְאֹד בִּדְבָרַי עַל דְּנִיֶפֶּר נָהָר, הַמִּלָּה כֹּה מוּזֶרֶת בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכְּתָב הָעִבְרִי אַךְ לִי הִיא הָיְתָה יְקָרָה כְּגִלְבּוֹעַ פְּשׁוּטָה כְּמוֹ לֶחֶם כְּאֵם וּכְאָב בִּצְעֹד עַל הַדְּנִיֶפֶּר הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ חַמָּה שִׁכְשְׁכָה בּוֹ כְּדָג שֶׁל זָהָב אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדַעַת עַל מַה וּמַדּוּעַ לֹא נֹגַהּ שֶׁל חֹם אָז אָהַבְתִּי מְאֹד בְּבֵית אֲבוֹתַי בַּחַלּוֹן הָרָבוּעַ קִסְּמוּנִי אַחַר דִּמְדּוּמֵי הַלֵּילוֹת וְהָיָה מְשׁוֹרֵר שֶׁקָּרָא פַּעַם: דֹּמּוּ כִּי בַּלַּיְלָה שָׁמַע בְּכִי תִּינוֹק שֶׁנִּפְחַד וַיֹּאמַר: אֱלוֹהִים! עוֹלָמְךָ כִּסְדוֹם הוּא כָּל עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ יֶלֶד אֶחָד וְשׁוֹנִים אָז הָיוּ הַלֵּילוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד כָּל לַיְלָה קָבַע אֶת דְּמוּתוֹ בִּלְבָבוֹ עוֹד הַיּוֹם, גַּם הַיּוֹם עֵת דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת אֶפְחַד לְפָתְחָהּ פֶּן הַלַּיְלָה יָבוֹאמשונה כבדייה ונראה כאיוולת כגוזמה של מינכהויזן, של אנדרסן, גרים כי פעם, אי פעם הייתי עוד ילד ונער פרוע בין כל הנערים זה היה משכבר, אל תמנו את שנותיי נא גדול בשנים לא חפצתי היות והיה זה לא פה, זה היה באוקראינה יש ארץ כזאת בין הרבה גלויות אתם מזמרים על ירקון וכינרת ובוודאי תתפלאו עד מאוד בדברי על דנייפר נהר, המילה כה מוזרת בכ"ב אותיות של הכתב העברי אך לי היא הייתה יקרה כגלבוע פשוטה כמו לחם כאם וכאב בצעוד על הדנייפר היום הגבוה חמה שכשכה בו כדג של זהב אך אינני יודעת על מה ומדוע לא נוגה של חום אז אהבתי מאוד בבית אבותיי בחלון הרבוע קסמוני אחר דמדומי הלילות והיה משורר שקרא פעם: דומו כי בלילה שמע בכי תינוק שנפחד ויאמר: אלוהים! עולמך כסדום הוא כל עוד מתייפח בו ילד אחד ושונים אז היו הלילות של הילד כל לילה קבע את דמותו בלבבו עוד היום, גם היום עת דופקים על הדלת אפחד לפתחה פן הלילה יבוא
מילים: אברהם שלונסקי
לחן: לא ידוע

מְשֻנֶּה כִּבְדָיָה וְנִרְאֶה כְּאִוֶּלֶת
כְּגֻזְמָה שֶׁל מִינְכָהוּזֵן, שֶׁל אַנְדֶּרְסֵן, גְּרִים
כִּי פַּעַם, אֵי פַּעַם הָיִיתִי עוֹד יֶלֶד
וְנַעַר פָּרוּעַ בֵּין כָּל הַנְּעָרִים

זֶה הָיָה מִשֶּׁכְּבָר, אַל תִּמְנוּ אֶת שְׁנוֹתַי נָא
גָּדוֹל בַּשָּׁנִים לֹא חָפַצְתִּי הֱיוֹת
וְהָיָה זֶה לֹא פֹּה, זֶה הָיָה בְּאוּקְרָאינָה
יֵשׁ אֶרֶץ כָּזֹאת בֵּין הַרְבֵּה גָּלוּיוֹת

אַתֶּם מְזַמְּרִים עַל יַרְקוֹן וְכִנֶּרֶת
וּבְוַדַּאי תִּתְפַּלְּאוּ עַד מְאֹד בִּדְבָרַי
עַל דְּנִיֶפֶּר נָהָר, הַמִּלָּה כֹּה מוּזֶרֶת
בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַכְּתָב הָעִבְרִי

אַךְ לִי הִיא הָיְתָה יְקָרָה כְּגִלְבּוֹעַ
פְּשׁוּטָה כְּמוֹ לֶחֶם כְּאֵם וּכְאָב
בִּצְעֹד עַל הַדְּנִיֶפֶּר הַיּוֹם הַגָּבוֹהַּ
חַמָּה שִׁכְשְׁכָה בּוֹ כְּדָג שֶׁל זָהָב

אַךְ אֵינֶנִּי יוֹדַעַת עַל מַה וּמַדּוּעַ
לֹא נֹגַהּ שֶׁל חֹם אָז אָהַבְתִּי מְאֹד
בְּבֵית אֲבוֹתַי בַּחַלּוֹן הָרָבוּעַ
קִסְּמוּנִי אַחַר דִּמְדּוּמֵי הַלֵּילוֹת

וְהָיָה מְשׁוֹרֵר שֶׁקָּרָא פַּעַם: דֹּמּוּ
כִּי בַּלַּיְלָה שָׁמַע בְּכִי תִּינוֹק שֶׁנִּפְחַד
וַיֹּאמַר: אֱלוֹהִים! עוֹלָמְךָ כִּסְדוֹם הוּא
כָּל עוֹד מִתְיַפֵּחַ בּוֹ יֶלֶד אֶחָד

וְשׁוֹנִים אָז הָיוּ הַלֵּילוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד
כָּל לַיְלָה קָבַע אֶת דְּמוּתוֹ בִּלְבָבוֹ
עוֹד הַיּוֹם, גַּם הַיּוֹם עֵת דּוֹפְקִים עַל הַדֶּלֶת
אֶפְחַד לְפָתְחָהּ פֶּן הַלַּיְלָה יָבוֹא
משונה כבדייה ונראה כאיוולת
כגוזמה של מינכהויזן, של אנדרסן, גרים
כי פעם, אי פעם הייתי עוד ילד
ונער פרוע בין כל הנערים

זה היה משכבר, אל תמנו את שנותיי נא
גדול בשנים לא חפצתי היות
והיה זה לא פה, זה היה באוקראינה
יש ארץ כזאת בין הרבה גלויות

אתם מזמרים על ירקון וכינרת
ובוודאי תתפלאו עד מאוד בדברי
על דנייפר נהר, המילה כה מוזרת
בכ"ב אותיות של הכתב העברי

אך לי היא הייתה יקרה כגלבוע
פשוטה כמו לחם כאם וכאב
בצעוד על הדנייפר היום הגבוה
חמה שכשכה בו כדג של זהב

אך אינני יודעת על מה ומדוע
לא נוגה של חום אז אהבתי מאוד
בבית אבותיי בחלון הרבוע
קסמוני אחר דמדומי הלילות

והיה משורר שקרא פעם: דומו
כי בלילה שמע בכי תינוק שנפחד
ויאמר: אלוהים! עולמך כסדום הוא
כל עוד מתייפח בו ילד אחד

ושונים אז היו הלילות של הילד
כל לילה קבע את דמותו בלבבו
עוד היום, גם היום עת דופקים על הדלת
אפחד לפתחה פן הלילה יבוא




 פרטים נוספים

על השיר

השיר של שלונסקי נכלל בפנקס פרטי של שירי זמר, וככל הנראה היה לו לחן שאינו בידינו. נשמח לאיתור הלחן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 27.04.2024 11:22:35


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: