מסדה

יָמִים בּוֹכִים עַל צַוָּארֵינוּ אָנָה נֵלֵךְ, אֵי גְּמוּלֵנוּ? אַמְּצוּ רֶגֶל! חַזְּקוּ בֶּרֶךְ סָבִיב, סָבִיב בְּיֶתֶר שְׂאֵת! עֲלִי, שַׁלְשֶׁלֶת הַמָּחוֹל, שֵׁנִית מַסָּדָה לֹא תִּפֹּל! כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת, לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת! אָן אָן תּוֹבִיל? לְאָן לְאָן עוֹלָה הִיא? הָלְאָה, הָלְאָה, עוֹלָה הִיא הָלְאָה, הָלְאָה, הָלְאָה, הָלְאָה. אַל נַחְקֹרָה, אַל נִשְׁאָלָה הָלְאָה, הָלְאָה, הָלְאָה, הָלְאָה – כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת!ימים בוכים על צווארינו אנא נלך, אי גמולנו? אמצו רגל! חזקו ברך סביב, סביב ביתר שאת! עלי, שלשלת המחול, שנית מסדה לא תיפול! כך נמשיכה השלשלת, לא נותקה עוד השלשלת! אן אן תוביל? לאן לאן עולה היא? הלאה הלאה עולה היא הלאה, הלאה, הלאה, הלאה. אל נחקורה, אל נשאלה הלאה, הלאה, הלאה, הלאה – כך נמשיכה השלשלת!

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 230 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 1

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 229 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 1