כי בא האות

כִּי בָא הָאוֹת! כִּי בָא הָאוֹת! הֵידָד! נָרִיעָה שִׁיר הָעָם! יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, חֲזוּ פְּלָאוֹת: לִתְחִיָּה יִשְׂרָאֵל קָם! רַבּוֹת כָּמַהּ, רַבּוֹת קִוָּה תִּקְוַת מָסֹרֶת דּוֹר וָדוֹר. חֲזוּ פְּלָאוֹת: הַיּוֹם כִּי בָא! דְּרוֹר לָעָם בְּאֶרֶץ אוֹר! וּתְפַךְ שִׁירָה זוֹ וְעָנְתָה: כִּי בָאָה עֵת! כִּי בָאָה עֵת! לֹא חֶרֶב שֹׁד אַרְצוֹ בָּנְתָה, לֹא דַם חֲנִית – מַזְמֵר וָאֵת! חֲזוּ פְּלָאוֹת: כּוֹכָב דָּרַךְ! וְעָנוּ בָנוּ גֶּבַע, גַּיְא: הִשְׁרִישׁ יַעֲקֹב, צָץ וּפָרַח! נָרִיעָה נָא: עַמֵּנוּ חַי!כי בא האות! כי בא האות! הידד! נריעה שיר העם! יושבי תבל, חזו פלאות: לתחייה ישראל קם! רבות כמה, רבות קיווה תקוות מסורת דור ודור. חזו פלאות: היום כי בא! דרור לעם בארץ אור! ותפך שירה זו וענתה: כי באה עת! כי באה עת! לא חרב שוד ארצו בנתה, לא דם חנית – מזמר ואת! חזו פלאות: כוכב דרך! וענו בנו גבע, גיא: השריש יעקב, צץ ופרח! נריעה נא: עמנו חי!

מקור: "חנינא קרצ'בסקי: צלילי חנינא", הגמנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, 1927, עמוד כ"ט

מקור: "חנינא קרצ'בסקי: צלילי חנינא", הגמנסיה העברית "הרצליה", תל-אביב, 1927, עמוד כ"ח