מילים: לוין קיפניס
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: חנינא קרצ'בסקי כתיבה: 1919
|
הלל (אילקה) רוה  |
המקהלה לזמר עם 
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 20.7.1965
בליווי הרכב כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתשלמה יידוב 
שנת הקלטה: 26.8.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
נכלל במופע הודי חמודי - שירים משירוני גני ילדים של טרום המדינה
המזל של ג'קי  ביצוע:
מקהלת רינה  ביצוע:
מקהלת המדרשה למוזיקה (כיום: מקהלת הפקולטה למוזיקה במכללת לוינסקי)  ביצוע:
קהל מסיבת סיום סדנת ראש פינה 
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה
צאצאי מייסדי רחובות 
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
מקהלת הדסים  ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
ילדי כפר-עציון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על ההקלטה בכפר עציון ניתן לקרוא ברשומה הזו שהתפרסמה תחת פינת החינוך.
ילדי תלפיות 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
אליהו הכהן (מתוך האירוע "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט", 2003):
את השיר הלכת הידוע "אל ראש ההר", שנקרא במקור "שיר המעפילים", מקשרים רבים מאתנו אל תקופת ההעפלה שהחלה כידוע באמצע שנות ה-30. אבל בפועל נכתב השיר שני עשורים לפני כן, וההר הנזכר בשיר לא היה קרוב לשום מקום שממנו הגיעו מעפילים לארץ. ההר הוא אחד ההרים שעליהם נכתב "ירושלים הרים סביב לה". השנה 1919. קבוצה של חברי אגודת "המכבי" בירושלים ובהם תלמידים של בצלצל וחניכי בית המדרש למורים יצאה לטיול לילי מירושלים מזרחה. נלווה אליהם המשורר לוין קיפניס. בחצות הלילה הגיעו להר תלול, והתחילו להתחרות ביניהם מי יגיע אל ראש ההר. רובם נשרו בדרך, ושלושה – ובהם קיפניס – הגיעו אל הפסגה. כשחזרו מן הטיול, התיישבו בחבורה יחד עם הפרופסור סוקניק, אביהם של יִגָּאֵל ויוסי ידין, והתחלקו בחוויות. התוודה בפניהם קיפניס, שזו הפעם הראשונה בחייו שבה טיפס על הר, מפני שילדותו עברה עליו באוקראינה בחבל-ארץ מישורי ללא הרים. הציע לו סוקניק לכתוב על כך שיר, שיהווה שיר-לכת לטיולי. התיישב קיפניס בחדרו בשכונת מאה שערים בירושלים ובהשראת הפסוק מתוך סיפור המרגלים בספר במדבר [י"ד, מ"ד]: "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר", כתב את השיר. תוך חודשים ספורים הולחנו לשיר הזה שלוש מנגינות בשלוש ערים בארץ: את הראשונה הלחין אידלזון הירושלמי; היא אומנם נדפסה והושרה, אך לא התפשטה. אחריו הלחין את השיר פואה גרינשפון, אז מורה צעיר בבית-הספר הריאלי בחיפה. גם היא לא זכתה לתפוצה רבה ולא תפסה תאוצה. עד שבא חנינא קרצ'בסקי, המורה לזמרה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב, והלחין את הצלילים המלהיבים והממריצים המוכרים לכולנו. וצריך לזכור שבין אידלזון בירושלים ובין קרצ'בסקי בתל-אביב הייתה קיימת כל הזמן תחרות סמויה: מי מהם הדומיננטי בארץ; שיר שהלחין האחד מיהר גם השני להלחינו, וכל אחד קיווה שמנגינתו תועדף, וקרצ'בסקי ניצח עם יד שמאל קשורה מאחור.
מספר דן אלמגור בפרק ח' בסדרה "שרתי לך ארצי" (תזמון 26:12):
כשיצא יום אחד מועדון המכבי ירושלים לטיול בעמק ים המלח צעדו כולם והגיעו להר גבוה. עשו תחרות, התערבות, בין הצועדים מי יוכל לטפס לראש ההר. שלושה נועזים הסכימו לטפס. לוין [קיפניס] היה אחד מהם. הוא הודה בפניי שכשהגיע לראש ההר כמעט פרחה נשמתו והוא הצטער על כל העניין אבל היה מוכרח לרדת למטה. עוצם החוויה נשאר בו כמובן ואז בכל הדרך חזרה לירושלים התנגנו בו מילים של שיר. בבואו לירושלים השיר עלה על הכתב ונדפס בעתון "המכבי" המקומי.
[לאחר השמעת השיר, מתארך דן אלמגור את השיר (בנוכחות לוין קיפניס באולפן) לשנת 1914, אולם נראה שמדובר בתארוך מוקדם מדי. ר' דברי אליהו הכהן לעיל.]
גם מאיר נוי מתעד בכרטסת שלו כי "זהו שירו הראשון של ל. קיפניס, פורסם 1914 ב"מכבי" של א. ילין". עם זאת, כנראה מדובר בכתב העת "המכבי: ירחון לענייני החינוך הגופני" שהחל לצאת רק בתרע"ט (1919). העותק שהיה בספרייה הלאומית חסר ולא נשאר עותק בשום ספרייה אקדמית אחרת בישראל. לפני כן יצא כבר בתרע"ג (1913) ביפו עתון "המכבי: מכתב חוזר של הסתדרות האג[ו]דות להתעמלות בארץ ישראל".
אורי הייטנר מבאר כי בפסוק המקורי משמעות מושג ההעפלה שלילית. אפשר שלוין קיפניס, שהתחנך ב"חדר" בעיירתו אושומיר, בחר במכוון במוטיב יהודי שלילי כהתרסה ציונית כלפי העולם הישן, כפי שעשו רבים מחלוצי העלייה השנייה בתחילת המאה ה-20. (תודה לירון רוסטוקר)
ביצועים נוספים:
- אורה זיטנר
- מקהלת עמק הירדן
- שירה בציבור בהנחיית אפי נצר
- ישראל דיין - השיר הפותח מחרוזת תקומה והעפלה 2022, במקצב טנגו
לחנים נוספים לשיר:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
אהרן שפי: "עוד שיר גדול של קרצ'בסקי פלוס שיר שאול מנוף מולדתו. ביחד זה מרש לתזמורת צבאית, המורכב מהשירים "אל ראש ההר" ו"קדרו פני השמים". המתנתי זמן רב עד ששלחתי את העיבוד, כי לא רציתי להיפרד ממנו... אקווה שיערב לשומעים, ושאִזכורו שוב ירומם את הנפש."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.