מעשה שהיה בפרייד

הַיּוֹם בְּבִקּוּרוֹ שֶׁל הַבְּרִיגָדִיר אֶת הַבַּחוּרִים אִי אֶפְשָׁר לְהַכִּיר בְּאַרְבַּע בַּבֹּקֶר מַתְחִיל כְּבָר הָרַעַשׁ בְּתֵשַׁע עוֹמֵד הַפָּרֵיד בַּמִּגְרָשׁ מֵהָרֹאשׁ וְעַד הָרֶגֶל כְּבָר כֻּלָּם מַבְרִיקִים סַרְגֶּ'נְטִים, קוֹרְפּוֹרָלִים וְגַם חַיָּלִים זֶה כְּבָר שְׁעָתַיִם עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה לַשָּׁוְא מְחַכִּים אַךְ אִישׁ טֶרֶם בָּא הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת הַחֹם הוּא שׂוֹרֵף וּבְכֵן כָּל אֶחָד הוּא רָצוּץ וְעָיֵף סוֹף סוֹף בַּצָּהֳרַיִם נִתַּן הַסִּימָן שׁוֹמְעִים מֵרָחוֹק כְּבָר פָּרֵיד פָּרֵיד שון [?] וְהִנֵּה מִתְקָרְבִים וְהִנֵּה כְּבָר בָּאִים זֶה הַבְּרִיגָדִיר עִם זָנָב שֶׁל קְצִינִים עוֹמְדִים מְתוּחִים מַצְדִּיעִים בִּזְרִיזוּת וְהַבְּרִיגָדִיר עוֹנֶה: בְּסָלוּט (?) בָּרֶגַע הַזֶּה בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה אִי שֶׁקֶט מֻרְגָּשׁ וְרוֹאִים שָׁם תְּנוּעָה זֶה מֹשֶׁה הַקָּטָן, מִתְרוֹצֵץ וְאוֹמֵר כָּךְ קוֹרְפּוֹרָל קוֹרְפּוֹרָל אֲנִי מֻכְרָח הַקּוֹרְפּוֹרָל נִדְהָם, מַה לַּעֲשׂוֹת לֹא יָדַע הִנֵּה לְפָנָיו מִתְעוֹרֶרֶת שְׁאֵלָה הַבָּחוּר הוּא צוֹדֵק, צוֹדֵק הוּא בְּהֶחְלֵט אֲבָל מָהוּ הַדִּין כְּשֶׁעוֹמְדִים בְּפָּרֵיד? חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב מַה לַּעֲשׂוֹת הוּא צָרִיךְ וְהַבְּרִיגָדִיר בַּבִּקֹּרֶת מַמְשִׁיךְ וְהַקּוֹרְפּוֹרָל מַחְלִיט אֲנִי לֹא אַחְרַאי סוֹף סוֹף נִמְצָא פֹּה גַּם הַסַּרְגֶּ'נְט שֶׁלִּי אוּלָם גַּם הַסַּרְגֶּ'נְט לֹא מַחְלִיט כֹּה מַהֵר לִפְנֵי שֶׁיַּחְלִיט רוֹצֶה קְצָת לְהַרְהֵר אָמְנָם הוּא יוֹדֵעַ, אָמְנָם הוּא מֵבִין אַךְ מוּטָב בְּעִנְיָן זֶה לִפְנוֹת לַקָּצִין מִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה יִמָּשֵׁךְ הַדָּבָר אַךְ הַבְּרִיגָדִיר הוּא מַרְגִּישׁ בַּזֶּה כְּבָר וְכִי מָהוּ הָרַעַשׁ הוּא שׁוֹאֵל מֵהַקָּצִין וְזֶה כְּבָר מַסְבִּיר לוֹ וְהוּא תֶּכֶף מֵבִין וְהַבְּרִיגָדִיר בְּטוּב לֵב מְחַיֵּךְ וּבְכֵן תִּמְסְרוּ לַבָּחוּר שֶׁיֵּלֵךְ אַךְ מֹשֶׁה הַקָּטָן הוּא מַצְדִּיעַ וְאוֹמֵר תּוֹדָה אֲדוֹנִי, לֹא נָחוּץ לִי יוֹתֵרהיום בביקורו של הבריגדיר את הבחורים אי אפשר להכיר בארבע בבוקר מתחיל כבר הרעש בתשע עומד הפרייד במגרש מהראש ועד הרגל כבר כולם מבריקים סרג'נטים, קורפורלים וגם חיילים זה כבר שעתיים עומדים בשורה לשווא מחכים אך איש טרם בא השמש לוהטת החום הוא שורף ובכן כל אחד הוא רצוץ ועייף סוף סוף בצהריים נתן הסימן שומעים מרחוק כבר פרייד פרייד שון [?] והנה מתקרבים והנה כבר באים זה הבריגדיר עם זנב של קצינים עומדים מתוחים מצדיעים בזריזות והבריגדיר עונה: בסלוט ברגע הזה בקצה השדה אי שקט מורגש ורואים שם תנועה זה משה הקטן, מתרוצץ ואומר כך קורפורל קורפורל אני מוכרח הקורפורל נדהם, מה לעשות לא ידע הנה לפניו מתעוררת שאלה הבחור הוא צודק, צודק הוא בהחלט אבל מהו הדין כשעומדים בפרייד? חושב וחושב מה לעשות הוא צריך והבריגדיר בביקורת ממשיך והקורפורל מחליט אני לא אחראי סוף סוף נמצא פה גם הסרג'נט שלי אולם גם הסרג'נט לא מחליט כה מהר לפני שיחליט רוצה קצת להרהר אמנם הוא יודע, אמנם הוא מבין אך מוטב בעניין זה לפנות לקצין מי יודע עד כמה יימשך הדבר אך הבריגדיר הוא מרגיש בזה כבר וכי מהו הרעש הוא שואל מהקצין וזה כבר מסביר לו והוא תיכף מבין והבריגדיר בטוב לב מחייך ובכן תמסרו לבחור שילך אך משה הקטן הוא מצדיע ואומר תודה אדוני, לא נחוץ לי יותר