בין ערביים

הִיא הָיְתָה פּוֹעֶלֶת כָּל הַיּוֹם עוֹמֶלֶת יְחִידָה בִּצְרִיף קָטָן כָּל הַיּוֹם רוֹקֶמֶת וּבַלֵּיל חוֹלֶמֶת שֶׁיָּבוֹא בִּלְתִּי מֻזְמָן פַּעַם בֵּין עַרְבַּיִם רָאֲתָה עֵינַיִם הִיא תָּמִיד תִּזְכֹּר אוֹתָן הַַחַלּוֹן פָּתוּחַ מְזַמֵּר הָרוּחַ וְהַשְּׁאָר כָּל כָּךְ מוּבָן טַנְגּוֹ בֵּין עַרְבַּיִם טַנְגּוֹ רַק בִּשְׁנַיִם זֶמֶר לִבּוֹתַיִם וְנִיחוֹחַ שׁוֹשַׁנָּה טַנְגּוֹ - יָד נוֹגַעַת טַנְגּוֹ - מָה הָרַעַד? הִיא הַכֹּל יוֹדַעַת הוּא אוֹהֵב אֶת הַקְּטַנָּה... בַּל נִשְׁאַל מַדּוּעַ יֵש בַּלֵּב גַּעְגוּעַ זֶה הַכֹּל יָדוּעַ כָּכָה זֶה נָכוֹן הַשָּׂפָה נִצְמֶדֶת אֵשׁ בַּלֵּב יוֹקֶדֶת אַהֲבָה רוֹקֶדֶת טַנְגּוֹ הָרִאשׁוֹן טַנְגּוֹ בֵּין עַרְבַּיִם זֶמֶר לִבּוֹתַיִם אֹשֶׁר שֶׁל הַשְּׁנַיִם בִּצְרִיפֵנוּ הַקָּטָן הוּא בְּבֵית חֲרֹשֶׁת כֹּה חוֹלֵם עַל אֹשֶׁר הוּא חוֹלֵם עַל צְרִיף קָטָן הַמְּכוֹנָה גּוֹזֶרֶת "זֹאת וְלֹא אַחֶרֶת" הוּא יָבוֹא בִּלְתִּי מֻזְמָן פַּעַם בֵּין עַרְבַּיִם נִפְגְּשׁוּ עֵינַיִם הוּא תָּמִיד יִזְכֹּר אוֹתָן הוּא לָחַשׁ לָהּ "בָּאתִי" הִיא חִיְּכָה "יָדַעְתִּי" וְהַשְּׁאָר כָּל כָּךְ מוּבָן טַנְגּוֹ בֵּין עַרְבַּיִם...היא היתה פועלת כל היום עומלת יחידה בצריף קטן כל היום רוקמת ובליל חולמת שיבוא בלתי מוזמן פעם בין ערביים ראתה עיניים היא תמיד תזכור אותן החלון פתוח מזמר הרוח והשאר כל כך מובן טנגו בין ערביים טנגו רק בשניים זמר ליבותיים וניחוח שושנה טנגו - יד נוגעת טנגו - מה הרעד? היא הכול יודעת הוא אוהב את הקטנה... בל נשאל מדוע יש בלב געגוע זה הכול ידוע ככה זה נכון השפה נצמדת אש בלב יוקדת אהבה רוקדת טנגו הראשון טנגו בין ערביים זמר ליבותיים אושר של השניים בצריפנו הקטן הוא בבית חרושת כה חולם על אושר הוא חולם על צריף קטן המכונה גוזרת "זאת ולא אחרת" הוא יבוא בלתי מוזמן פעם בין ערביים נפגשו עיניים הוא תמיד יזכור אותן הוא לחש לה "באתי" היא חייכה "ידעתי" והשאר כל כך מובן טנגו בין ערביים...