סָבִיב הַכֹּל רוֹגֵעַ רַק תַּרְנְגוֹל קוֹרֵא אֵי-שָׁם הָאוֹר בּוֹקֵעַ יִהְיֶה זֶה יוֹם יָפֶה הֲרֵי זֶה יוֹם חַגֵּנוּ, הַכֹּל סָבִיב צוֹהֵל הַלִּמּוּדִים הַצִּדָּה, יוֹצְאִים אֶל הָאַרְבֵּל וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ – תַּעֲלוּ עַל הָאַרְבֵּל בְּגָדִים אִמָּא אָרְזָה לָהּ וְאֹכֶל בְּכָמוּת וְאַבָּא אֶל הָאוֹטוֹ נוֹשֵׂא אֶת הַיַּלְקוּט וְאִמָּא'לֶה כְּבָר דּוֹאֶגֶת וּמִתְגַּעְגַּעַת הִיא וְאַבָּא'לֶה לָהּ מַבְטִיחַ שֶׁבֻּבָּה'לֶה יָשׁוּב בָּרִיא וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ – תַּעֲלוּ עַל הָאַרְבֵּל הַשַּׁיָּרָה דּוֹהֶרֶת אוֹתָהּ אִישׁ לֹא יַשִּׂיג בְּטֶרֶם רֹאשׁ סוֹבַבְתָּ – הִיא כְּבָר בְּוָאדִי מִילְךְּ עַל שְׁפַרְ-עָם אֵינָה דּוֹלֶגֶת זֶה כְּפָר מְאֹד חָשׁוּב בִּמְעָרָה שָׁם אַבּוֹ-גִ'ילְדָה שָׁמַר רְכוּשׁ גָּנוּב וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ – תַּעֲלוּ עַל הָאַרְבֵּל בְּיוֹם חַמְסִין צָעַדְנוּ עוֹלִים אֶל הַמִּבְצָר לְמִי נִשְׁאַר כְּבָר כֹּחַ לִשְׁמֹעַ מַה הֻסְבַּר וְגַם מִשְׁמַעַת מַיִם הָיְתָה שָׁם אֲיֻמָּה עַל מִתְעַלֵּף שָׁפְכוּ שָׁם מֵימִיָּה שְׁלֵמָה וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ – תַּעֲלוּ עַל הָאַרְבֵּל וְהַמִּשְׁעוֹל לָרֶדֶת תָּלוּל הוּא כַּמּוּבָן מָעַדְתָּ וְקַמְתָּ עִם קֶרַע בַּיַּשְׁבָן שָׂחִינוּ בַּכִּנֶּרֶת הָיִינוּ מְרֻצִּים וְסוֹף-כָּל-סוֹף הַבַּיְתָה חָזַרְנוּ רְצוּצִים וְאִם לֹא תַּאֲמִינוּ – תַּעֲלוּ עַל הָאַרְבֵּלסביב הכול רוגע רק תרנגול קורא אי-שם האור בוקע יהיה זה יום יפה הרי זה יום חגנו, הכול סביב צוהל הלימודים הצידה, יוצאים אל הארבל ואם לא תאמינו – תעלו על הארבל בגדים אימא ארזה לה ואוכל בכמות ואבא אל האוטו נושא את הילקוט ואימא'לה כבר דואגת ומתגעגעת היא ואבא'לה לה מבטיח שבובה'לה ישוב בריא ואם לא תאמינו – תעלו על הארבל השיירה דוהרת אותה איש לא ישיג בטרם ראש סובבת – היא כבר בוואדי מילך על שפר-עם אינה דולגת זה כפר מאוד חשוב במערה שם אבו-ג'ילדה שמר רכוש גנוב ואם לא תאמינו – תעלו על הארבל ביום חמסין צעדנו עולים אל המבצר למי נשאר כבר כוח לשמוע מה הוסבר וגם משמעת מים היתה שם איומה על מתעלף שפכו שם מימיה שלמה ואם לא תאמינו – תעלו על הארבל והמשעול לרדת תלול הוא כמובן מעדת וקמת עם קרע בישבן שחינו בכינרת היינו מרוצים וסוף-כל-סוף הביתה חזרנו רצוצים ואם לא תאמינו – תעלו על הארבל