הַצְּפִירָה, הַצְּפִירָה,
לִפְנֵי צֵאת שֶׁמֶשׁ,
יָצְאָה הַמְּאִירָה
עַל חֹשֶךְ וָאֶמֶשׁ.
כֹּכָבִים חָוָרוּ;
כָּבָה אוֹר יָרֵחַ,
הֶעָבִים סָרוּ
מֵאוֹרָהּ זוֹרֵחַ.
לַהֲקַת צִפֳּרִים
לִקְרָאתָהּ שָׂמָחוּ,
מִסִּבְכֵי הַיְּעָרִים
רִנָּה פָּצָחוּ.
שָׂדֶה וְגַנָּה
יָשִׂישֹוּ יָגִילוּ.
וַעֲלֵי שׁוֹשַׁנָּה
פְּנֵיהֶם הִצְהִילוּ.
רְסִיסֵי טְלָלִים
יִגְּהוּ יַזְהִירוּ,
מֵעַל הֶעָלִים
כִּנְטִיפוֹת יָאִירוּ.
הֵן יָצְאָה הַשֶּׁמֶשׁ,
הוֹד נוֹרָא לָבָשָׁה,
חֶשְׁכַת לֵיל אֶמֶשׁ
כָּלָה גֹּרָשָׁה!הצפירה הצפירה
לפני צאת שמש
יצאה המאירה
על חושך ואמש
כוכבים חוורו
כבה אור ירח
העבים סרו
מאורה זורח
להקת ציפורים
לקראתה שמחו
מסבכי היערים
רינה פצחו
שדה וגינה
ישישו יגילו
ועלי שושנה
פניהם הצהילו
רסיסי טללים
ייגהו יזהירו
מעל העלים
כנטיפות יאירו
הן יצאה השמש
הוד נורא לבשה
חשכת ליל אמש
כלה גורשה
|
מילים: מיכה יוסף לבנזון
לחן: לא ידוע
|
על השיר
אליהו הכהן במאמרו "שירי עם ציון: השירון הראשון של העלייה הראשונה" במסגרת הבלוג "עונג שבת" של דוד אסף חושף כי השיר הזה היה לשיר זמר, וזאת על פי עדותו של מנשה מאירוביץ שהביא את השיר ב-1947 כאחד "השירים אשר זומרו בפינו".
דברים נוספים על השיר מאת אליהו הכהן מתועדים במחברת 8 של שירים בלי תווים באוסף מאיר נוי, עמ' 171 (עמ' 174 בקובץ הסרוק): זרובבל חביב זכר במעורפל את השיר אך לא היה מסוגל לשיר אותו; ועדות על כך שתזמורת ראשון לציון ניגנה את השיר נמצאת בידיעה מעיתון "הצבי" שנה אחת עשרה (9.8.1895):
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 05.04.2020 14:38:21
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם
