עטרות שלנו

עֲטָרוֹת הַקְּטַנְטַנָּה מִתְנוֹסֶסֶת עַל גִּבְעָה והרים היא עטורה עֲטָרוֹת שֶׁלָּנוּ בְּוַדַּאי, וַדַּאי שֶׁלָּנוּ אֲהַבְנוּךְ, עֲטָרוֹת! מֻקָּפָה סָבִיב עֵצִים גַּם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וּמְלֵאָה פָּרוֹת חָלָב שׁוֹפְעוֹת עֲטָרוֹת שֶׁלָּנוּ... לֹא עָשַׁרְתְּ בִּצְבָעִים וּבִשְׁלַל גְּוָנִים יְלָדַיִךְ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים עֲטָרוֹת שֶׁלָּנוּ... הִתְגַּבַּרְתְּ עַל מִתְנַקְּשִׁים אֵיתָנָה כִּסְלָעִים וּמֻרְוָה מִדַּם בָּנִים הֱיִי שָׁלוֹם עֲטָרוֹת זִכְרֵךְ יִנְעַם לָנוּ מְאֹד וְעוֹד נָשׁוּב, לְהִתְרָאוֹת!עטרות הקטנטנה מתנוססת על גבעה והרים היא עטורה עטרות שלנו בוודאי, ודאי שלנו אהבנוך, עטרות! מוקפת סביב עצים גם שדות וכרמים ומלאת פרות חלב שופעות עטרות שלנו... לא עשרת בצבעים ובשלל גוונים ילידייך כשתילי זיתים עטרות שלנו... התגברת על מתנקשים איתנה כסלעים ומרווה מדם בנים עטרות שלנו... היי שלום עטרות זיכרך ינעם לנו מאוד ועוד נשוב, להתראות!

כתב היד המקורי