הַסּוּפָה מַה מִּשְׁתּוֹלֶלֶת בְּמַסָּדָה לַיְלָה לֵיל אַךְ יֶשְׁנָה יֶשְׁנָה תּוֹחֶלֶת עוֹד לְיִשְׂרָאֵל כִּי עֲלֵי חוֹמוֹת מַסָּדָה לַפִּידֵי הָאֵשׁ אוֹרִים כִּי יֵשׁ חֶרֶב שֶׁהוּחַדָּה וַאֲנַחְנוּ הַשּׁוֹמְרִים לַהַב לַהַב בַּמִּדְבָּר מִי עָלֵינוּ מִי יִגְבַּר מִי יָדוֹ עוֹד לֹא בָּגָדָה יַלְהִיבֵךְ שְׁמֵי מַסָּדָה לַהַב לַהַב יְשִׁימוֹן רַהַב רַהַב אֵשׁ וָאוֹן אִם דּוֹלֵק אַתָּה מִלְּמַעְלָה חוֹמָתֵנוּ לֹא נָפָלָההסופה מה משתוללת במסדה לילה ליל אך ישנה ישנה תוחלת עוד לישראל כי עלי חומות מסדה לפידי האש אורים כי יש חרב שהוחדה ואנחנו השומרים להב להב במדבר מי עלינו מי יגבר מי ידו עוד לא בגדה ילהיבך שמי מסדה להב להב ישימון רהב רהב אש ואון אם דולק אתה מלמעלה חומתנו לא נפלה