בואי אמי בואי הנה

בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי הֵנָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! מָה אֶרְאֶה שָׁם בֵּן יַקִּיר לִי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? בַּחוּרִים עוֹבְדִים בַּכְּבִישׁ בַּמַּעְדֵּר וּבַפַּטִּישׁ פּוֹרְחִים בַּחֹרֶף הָעֵצִים וּבְדֶצֶמְבֶּר מִתְרַחֲצִים. וְעַל כָּל אֵלֶּה, וְעַל כָּל אֵלֶּה שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת עַד אֵין סוֹף – בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי! לֹא אוּכַל לָלֶכֶת שָׁמָּה – זָקַנְתִּי... בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי הֵנָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! מָה אֶשְׁמַע שָׁם בֵּן יַקִּיר לִי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? תִּשְׁמְעִי שִׁיר חֲלוּצוֹת וּוִכּוּחַ הַמּוֹעֲצוֹת, שׁוֹמֵר שַׁבָּת לִכְבוֹד הָאֵל, תְּקִיעוֹת הֵידָד לְ"הַפּוֹעֵל"! וְעַל כָּל אֵלֶּה, וְעַל כָּל אֵלֶּה יָם רוֹעֵשׁ יוֹמָם וָלֵיל – בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי! לֹא אוּכַל לָלֶכֶת שָׁמָּה – זָקַנְתִּי... בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי הֵנָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! מָה אֹכַל שָׁם בֵּן יַקִּיר לִי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? תֹּאכְלִי זֵיתִים וְזִיתוֹנִים, תַּפּוּחֵי זָהָב וְלִימוֹנִים, קִשּׁוּאִים וְלֶחֶם טוֹב וּמֵי יַרְדֵּן תִּשְׁתִּי לָרֹב! וְעַל כָּל אֵלֶּה, וְעַל כָּל אֵלֶּה צַבָּר מָתוֹק וּמֵי גָּזוֹז בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי! לֹא אוּכַל לָלֶכֶת שָׁמָּה – זָקַנְתִּי... בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי הֵנָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! מַה תִּתֵּן לִי בֵּן יַקִּיר לִי שָׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? צְרִיף יָפֶה מֵעֲצֵי זַיִת אֶבְנֶה לָךְ שָׁם עַל הַר הַבַּיִת מִטָּה אַצִּיעַ לָךְ בְּרֹב פְּאֵר וַאֲכַסֶּנָּה בְּמוּסְקִיטֵר! וְעַל כָּל אֵלֶּה, וְעַל כָּל אֵלֶּה נֶכֶד אֶתֵּן לָךְ בְּחֵיקֵךְ – בּוֹאִי, אִמִּי, בּוֹאִי! הִנְנִי הוֹלֶכֶת, בֵּן יַקִּיר לִי – חַכֵּה לִי!בואי, אמי, בואי הנה לארץ ישראל! מה אראה שם בן יקיר לי שם בארץ ישראל? בחורים עובדים בכביש במעדר ובפטיש פורחים בחורף העצים ובדצמבר מתרחצים. ועל כל אלה, ועל כל אלה שמי התכלת עד אין סוף – בואי, אמי, בואי! לא אוכל ללכת שמה – זקנתי... בואי, אמי, בואי הנה לארץ ישראל! מה אשמע שם בן יקיר לי שם בארץ ישראל? תשמעי שיר חלוצות וויכוח המועצות, שומר שבת לכבוד האל, תקיעות הידד ל"הפועל"! ועל כל אלה, ועל כל אלה ים סוער יומם וליל – בואי, אמי, בואי! לא אוכל ללכת שמה – זקנתי... בואי, אמי, בואי הנה לארץ ישראל! מה אוכל שם בן יקיר לי שם בארץ ישראל? תאכלי זיתים וזיתונים, תפוחי זהב ולימונים, קישואים ולחם טוב ומי ירדן תשתי לרוב! ועל כל אלה, ועל כל אלה צבר מתוק ומי גזוז בואי, אמי, בואי! לא אוכל ללכת שמה – זקנתי... בואי, אמי, בואי הנה לארץ ישראל! מה תיתן לי בן יקיר לי שם בארץ ישראל? צריף יפה מעצי זית אבנה לך שם על הר הבית מיטה אציע לך ברוב פאר ואכסה במס יותר! ועל כל אלה, ועל כל אלה נכד אתן לך אל חיקך – בואי, אמי, בואי! הנני הולכת, בן יקיר לי – חכה לי!