מכתב לבני ביתי

שָׁלוֹם מַרְגּוֹעַ אִחוּלַי הֵם לְכָל בֵּיתִי, אַבָּא וְאִמָּא וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁלִּי יִתְבָּרְכוּ נָא, זוֹ בָּהֶם יֵשׁ זֵכֶר לִי! עֵת כִּי עָזַבְתִּי בֵּית-הוֹרִים יָקָר זֶה, נוֹף-אַרְצִי חָמוּד זֶה, אֶרֶץ-הַמּוֹלֶדֶת, אָז בָּאָנִי עֹצֶב וּדְוַי אֵין קֵצֶה. יַט נָא הָאֵל רֹב טוּב עַל הַמָּקוֹם הַהוּא, סֵבֶל אַל יוֹגִיעַ כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, אַל יָבוֹא שׁוּם פֶּגַע רַע לִבְנֵי בֵּיתֵנוּ, אַל יַדְבִּיק שׁוּם צַעַר לֵב בְּנֵי עַמֵּנוּ! אַל שׁוּם צַעַר, אַל שׁוּם פָּגַע רַע. שלום מרגוע איחולי הם לכל ביתי, אבא ואמא וכל בני הבית שלי יתברכו נא, זו בהם יש זכר לי! עת כי עזבתי בית-הורים יקר זה, נוף-ארצי חמוד זה, ארץ-המולדת, אז באני עוצב ודווי אין קצה. יט נא האל רוב טוב על המקום ההוא, סבל אל יוגיע כל אשר לנו, אל יבוא שום פגע רע לבני ביתנו, אל ידביק שום צער לב בני עמנו! אל שום צער, אל שום פגע רע.