עַל יַד הַסֶּלַע יוֹשֶׁבֶת לָהּ הָאֵם הָאֻמְלָלָה אֶת בִּתָּהּ יְחִידָתָהּ הָיְתָה הִיא מַשְׁכִּיבָה אִמָּא, אִמָּא כַּאֲשֶׁר אָמוּת פַּזְרִי פְּרָחִים עַל קִבְרִי אַל תִּבְכִּי לִי אֵם מוֹלֶדֶת שָׁלוֹם לְעוֹלָמִי. על יד הסלע יושבת לה האם האומללה את בתה יחידתה הײתה היא משכיבה אמא, אמא כאשר אמות פזרי פרחים על קברי אל תבכי לי אם מולדת שלום לעולמי.