א. אֶרֶץ, אֶרֶץ זוֹ מוֹרֶשֶׁת לָנוּ הִיא וּתְהִי לָעַד; מִיַּרְדֵּן עַד חוֹף יַם פְּלֶשֶׁת מִמְּטוּלָה עַד אֵילָת. אֶרֶץ בִּקְרָבוֹת נִכְבֶּשֶׁת, בְּדָמוֹ שֶׁל הַחַיָּל; אַךְ הִיא קָמָה לַמּוֹרֶשֶׁת בַּמַחֲרֶשֶׁת, בֶּעָמָל. פזמון: [קַח הָאֶבֶן, קַח, אֶת הַתֶּלֶם פְּתַח, זְרַע הַזֶּרַע, זְרַע, בַּמְּכוֹרָה] X2 אִם יִכְבַּד הָעוֹל, אִם דִּמְעָה תִּפֹּל, הֵן תִּקְצֹר בְּרֹן, הֵן תִּקְצֹר בְּרֹן. ב. דֶּרֶךְ סֹל עַל חוֹל, עַל רֶגֶב דֶּרֶךְ בּוֹא יָבוֹא הָעַם מִצָּפוֹן מִקְּצֵה הַנֶּגֶב מִנִּי קֶדֶם וּמִיָּם יֶזַע צֹק וְחֹן כָּל סֶלַע כֹּחַ רַב הַשְּׁקִיעָה אָח עַד אֲשֶׁר יָקוּם הַפֶּלֶא אֶרֶץ יְשִׁימוֹן תִּפְרַח פזמוןא. ארץ, ארץ זו מורשת לנו היא ותהי לעד; מירדן עד חוף ים פלשת ממטולה עד אילת. ארץ בקרבות נכבשת, בדמו של החייל; אך היא קמה למורשת במחרשת, בעמל. פזמון: [קח האבן, קח, את התלם פתח, זרע הזרע, זרע, במכורה] X2 אם יכבד העול, אם דמעה תפול, הן תקצור ברון, הן תקצור ברון. ב. דרך סול על חול, על רגב דרך בא יבוא העם מצפון מקצה הנגב מני קדם ומים יזע צק וחון כל סלע כוח רב השקיעה אח עד אשר יקום הפלא ארץ ישימון תפרח פזמון

מילים: אפרים תלמי
לחן: דניאל סמבורסקי
הלחנה: 1950

א. אֶרֶץ, אֶרֶץ זוֹ מוֹרֶשֶׁת

לָנוּ הִיא וּתְהִי לָעַד;

מִיַּרְדֵּן עַד חוֹף יַם פְּלֶשֶׁת

מִמְּטוּלָה עַד אֵילָת.

אֶרֶץ בִּקְרָבוֹת נִכְבֶּשֶׁת,

בְּדָמוֹ שֶׁל הַחַיָּל;

אַךְ הִיא קָמָה לַמּוֹרֶשֶׁת

בַּמַחֲרֶשֶׁת, בֶּעָמָל.

פזמון:

[קַח הָאֶבֶן, קַח,

אֶת הַתֶּלֶם פְּתַח,