שוטי שוטי סירתי

שׁוּטִי, שׁוּטִי סִירָתִי מַה יָּפָה מוֹלַדְתִּי. שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא! עֲרָבוֹת עוֹמְדוֹת בַּסָּךְ, רוֹחֲצוֹת בָּרְאִי הַזַּךְ. שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא! בֵּין הַסּוּף נִצָּב עָגוּר, רֶגֶל רָם, חַרְטוֹם פָּעוּר. שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא! בִּיחִידוּת יָצוּף לוֹ צַב, רֹאשׁ מוֹשִׁיט דְּגִיג-זָהָב. שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא! וּבָאֹפֶק - כֶּתֶף הָר, מִתְנוֹסֵס אַרְמוֹן שֶׁל דָּר שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא! וְעָטוּף הוּא פֶּלֶא-סוֹד, וְאָפוּף תְּכֵלֶת-וָרֹד. שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא! עַל רִקְמַת פָּז צוֹעֲדָה שָׁם מַלְכַּת הָאַגָּדָה. שׁוּטִי, שׁוּטִי נָא!שוטי, שוטי סירתי מה יפה מולדתי. שוטי, שוטי נא! ערבות עומדות בסך, רוחצות בָּראי הזך. שוטי, שוטי נא! בין הסוף ניצב עגור, רגל רם, חרטום פעור. שוטי, שוטי נא! ביחידות יצוף לו צב, ראש מושיט דְגיג-זהב. שוטי, שוטי נא! ובאופק – כֶּתף הר, מתנוסס ארמון של דָר שוטי, שוטי נא! ועטוף הוא פלא-סוד, ואפוף תכלת-ורוד. שוטי, שוטי נא! על רקמת פז צועדה שם מלכת האגדה. שוטי, שוטי נא!