זה כבר שנה תמימה
הייתי בלי במה
והבמה ודאי
הייתה אז בלעדיי
היום איתכם אני
בכל שס"ה גידיי
אשיר במלוא גרוני
שלום לידידיי
אני עדיין חי
אם העולם ראשו למעלה או למטה
לי לא אכפת לי לא אכפת לי לא אכפת('ה)
עליי זה לא ישפיע
אצלי אין עור רגיש
אותי זה לא יניע
אני אותו האיש אני אותו האיש
אני תמיד תמיד נשאר אותו האיש
אומרים כי המצב
נהיה קצת מצופצף
כי חבר בני ערב
יוצא מכל כליו
אך לי זה לא אכפת
אני אדם פשוט
איני צועק "גוואלד!"
מכל התרברבות
חבל על הבריאות.
אם העולם ראשו למעלה או למטה
לי לא אכפת לי לא אכפת לי לא אכפת('ה)
אותי זה לא יניע
אצלי אין עור רגיש
עליי זה לא ישפיע
אני אותו האיש אני אותו האיש
אני תמיד תמיד נשאר אותו האיש
בין תושבי העיר
היה אזרח צעיר
אשר הפליג אמר:
"אני הולך לספר!"
מאז ימים לילות
בחורף באביב
תמיד הוא בגבולות
גבולות של תל אביב
בחור מאוד חביב.
אם העולם...
אם בעברית שלך
אתה קצת משתעל
תלמד עברית צחה
בכנסת ישראל
מוג לב ומשתמט
חדל אישים בוגד
מלשין רמאי שקרן
סמרקץ וחוליגאן
חלק ומעודן
אם העולם...
מילים: הלל אביחנן ברגמן
לחן: שמואל פרשקו
|
יעקב טימן 
פסנתר: משה לוסטיג
שנת הקלטה: 14.6.1956 מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
על השיר
נכתב ליעקב טימן לכבוד חזרתו לבמה לאחר מחלה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 03.10.2024 22:00:48
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם