את סיפרת לי אמא - זֶמֶרֶשֶׁת

אַת סִפַּרְתְּ לִי, אִמָּא, סִפּוּר יָפֶה נֶחְמָד עַל הֵיכָל שֶׁל שַׁיִשׁ, אֲשֶׁר בַּמַּיִם שָׁט. שָׁט הוּא עַל הַמַּיִם, אֵינוֹ טוֹבֵעַ כְּלָל – מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יוֹשֵׁב בּוֹ בַּהֵיכָל. שָׁט הוּא עַל הַמַּיִם וּבוֹא יָבוֹא לַחוֹף – אָז יֵצֵא מָשִׁיחַ וְטוֹב יִהְיֶה, מַה טּוֹב!... – אַךְ אִמְרִי לִי, אִמָּא, אַיֵּה אוֹתוֹ הֵיכָל? הֲתָעָה בַּדֶּרֶךְ, אוֹ אֶל שִׂרְטוֹן הוּטַל? אוֹי, אִמְרִי לִי, אִמָּא, אַיֵּה אוֹתוֹ הֵיכָל? – אָז אֵלֵךְ אֶמְשֶׁנּוּ, כִּי עוֹד מְעַט – אֶגְדַּל...את ספרת לי אמא ספור יפה נחמד על היכל של שיש אשר במים שט שט הוא על המים אינו טובע כלל מלך המשיח יושב בו בהיכל שט הוא על המים ובוא יבוא לחוף אז יצא משיח וטוב יהיה מה טוב אך אמרי לי אמא איה אותו היכל התעה בדרך או אל שרטון הוטל אוי אמרי לי אמא איה אותו היכל אז אלך אמשנו כי עוד מעט אגדל

מילים: שלמה סקולסקי
לחן: יואל אנגל
כתיבה: 15.1.1948
הלחנה: 1924

אַת סִפַּרְתְּ לִי, אִמָּא,

סִפּוּר יָפֶה נֶחְמָד

עַל הֵיכָל שֶׁל שַׁיִשׁ,

אֲשֶׁר בַּמַּיִם שָׁט.

שָׁט הוּא עַל הַמַּיִם,

אֵינוֹ טוֹבֵעַ כְּלָל –

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ

יוֹשֵׁב בּוֹ בַּהֵיכָל.

שָׁט הוּא עַל הַמַּיִם

וּבוֹא יָבוֹא לַחוֹף –

אָז יֵצֵא מָשִׁיחַ

וְטוֹב יִהְיֶה, מַה טּוֹב!...

– אַךְ אִמְרִי לִי, אִמָּא,

אַיֵּה אוֹתוֹ הֵיכָל?

הֲתָעָה בַּדֶּרֶךְ,

אוֹ אֶל שִׂרְטוֹן הוּטַל?

אוֹי, אִמְרִי לִי, אִמָּא,

אַיֵּה אוֹתוֹ הֵיכָל? –

אָז אֵלֵךְ אֶמְשֶׁנּוּ,

כִּי עוֹד מְעַט – אֶגְדַּל...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

הטקסט נכתב כנראה למנגינת "אומרים ישנה ארץ" בלחנו של יואל אנגל.

מספר חוקר שירי המחתרות, גרשון סתיו (מתוך מאמר ששלח לזֶמֶרֶשֶׁת באפריל 2017):

אחד השירים שכתב סקולסקי, בשנת תש"ח, כשלושה חודשים טרם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, ונשאר עלום עד עצם היום הזה, הוא שיר הילדים: "את ספרת לי, אמא". השיר פורסם ביום ד' בשבט תש"ח (15.1.1948), בשבועון "הבוקר לילדים" שערך יעקב חורגין. החל משנת 1943, צורף לעיתון "הבוקר", שייצג את השקפת עולמם של "הציונים הכלליים", מוסף בשם "הבוקר לילדים", אשר בהמשך הופק כשבועון עצמאי.

השיר "את סיפרת לי, אמא" עיטר את שערו של השבועון "הבוקר לילדים" בצדהּ של תמונה אשר כותרתה: "בן, שנקרא אל דגל-הגאולה העברי, נפרד מהוריו".

הימים הם ימי תש"ח; בראשית שנה זו ב-י"ב בתשרי, 26 בספטמבר 1947, מודיעה ממשלת בריטניה על נכונותה לפנות את ארץ-ישראל. כחודשיים לאחר מכן, אור ליום י"ז בכסלו, 29 בנובמבר 1947, מחליטה עצרת האומות המאוחדות, על הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בארץ-ישראל.

הכרזותיהם הנחרצות של מנהיגי מדינות ערב נגד ההחלטה ושורת התקריות האלימות בהם פתחו ערביי יפו והשכונות בקו התפר, סביב תל-אביב ובאזורים רבים ברחבי הארץ, הדאיגו רבים. אך הכל היו מפוכחים, גם מיוסרים אך חדורי אמונה, שחלום הדורות הולך ומתממש לנגד עיניהם.

העם נקרא להתאחד ולהתגייס לקראת הקרב הגדול לחירות ישראל. תחושה של גאולה קרבה ובאה השתלטה על הציבור היהודי בארץ. באוזניו של סקולסקי כמו נשמעים ברקע הצלילים של "פעמי משיח". אלה נתנו לו את ההשראה לשיר הילדים הקסום שכתב: "את סיפרת לי, אמא".

הילד בשירו של סקולסקי מבקש "לדחוק את הקץ". הוא כמֵהַּ למשות בידיו שלו את תיבת הגאולה. הוא לא ימתין לנס שיקרב את הגאולה; הוא יתערב באופן אקטיבי בהיסטוריה, בניסיון לזרז את בואה של הגאולה והוא במו ידיו "ימשנה".

את השיר כתב סקולסקי לפי לחנו המופלא של יואל אנגל לשירו של טשרניחובסקי "אומרים ישנה ארץ". הקורא את חמשת הבתים של השיר "את סיפרת לי, אמא", יוכל למצוא הקבלות בין שיר זה לשירו של טשרניחובסקי:
"איה אותה ארץ?" ... "איה אותו היכל?"
"אולי כבר איננה ודאי ניטל זיוהּ" ... "התעה בדרך, או אל שרטון הוטל?"

כאן מן הראוי להזכיר את הקשר האישי בין טשרניחובסקי לסקולסקי. סקולסקי הכיר היטב את שיריו של טשרניחובסקי והעריץ אותו. הד"ר יוחנן בדר, גיסו של סקולסקי, מספר כי טשרניחובסקי קרא את אחד משיריו של סקולסקי והתרשם מאוד. הוא הזמינו לדירתו, ומאז היו שני הרֵעים נפגשים מדי שבוע לשיחות ארוכות עד לפטירתו של טשרניחובסקי באוקטובר 1943. אחרי מותו, הקדיש לו סקולסקי את שירו "ככה שרת".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

דף השער של "הבוקר לילדים", ד' בשבט תש"ח (15.1.1948), ובו מילות השיר שפורסמו לראשונה.

תודה לגרשון סתיו

עדכון אחרון: 12.08.2018 03:11:53