ליל בא שקט רוגע

לַיִל בָּא שָׁקֵט, רוֹגֵעַ נוּמָה, בֵּן, עַד יוֹם יֵאוֹר. מוּל בֵּיתְךָ אִילָן צוֹמֵחַ בֵּין עָלָיו גַּם צֵל גַּם אוֹר. יֵשׁ כֻּלּוֹ צְלָלִים שְׁחֹרִים; יֵשׁ אוֹרוֹ בְּעֹז קוֹרֵן. צוֹחֲקִים בּוֹ הַדְּרוֹרִים – נוּם, יַלְדִּי, הוֹי נוּמָה, בֵּן צוֹחֲקִים בּוֹ הַדְּרוֹרִים – נוּם, יַלְדִּי, הוֹי נוּם. לַיִל בָּא שָׁקֵט, רוֹגֵעַ נוּמָה, בֵּן, עַד יוֹם יֵאוֹר בְּסִתְרֵי הַיַּעַר נוֹבֵעַ פֶּלֶג קָט, צָלוּל, טָהוֹר. עֲיֵפִים מִדֶּרֶךְ בָּאוּ יֶלֶד רַךְ וְאָב זָקֵן. מַיִם זַכִּים שָׁם גָּמָאוּ – נוּם, יַלְדִּי, הוֹי נוּמָה, בֵּן מַיִם זַכִּים שָׁם גָּמָאוּ – נוּם, יַלְדִּי, הוֹי נוּם. לַיִל בָּא, שָׁקֵט, רוֹגֵעַ נוּמָה בֵּן, עַד יוֹם יֵאוֹר. בַּשָּׁמַיִם נָם יָרֵחַ עַל כָּרִית עָנָן אָפֹר וְעַרְשׂוֹ קְטִיפָה נוֹצֶצֶת רְקוּמָה חוּטִים שֶׁל חֵן כּוֹכָבִים הִיא מְשֻׁבֶּצֶת – נוּם, יַלְדִּי, הוֹי נוּמָה, בֵּן כּוֹכָבִים הִיא מְשֻׁבֶּצֶת – נוּם, יַלְדִּי, הוֹי נוּם. ליל בא, שקט, רוגע, נומה בן, עד יום יאור. מול ביתך אילן צומח, בין עליו גם צל גם אור. יש, כולו צללים שחורים. יש, אורו בעוז קורן - צוחקים בו הדרורים... נום, ילדי, הוי נומה, בן, צוחקים בו הדרורים נום, ילדי, הוי נום. ליל בא, שקט רוגע: נומה בן עד יום יאור. בסיתרי היער נובע, פלג קט, צלול, טהור. עייפים מדרך באו ילד רך ואב זקן. מיים זכים שם גמאו... נום, ילדי, הוי נום. מיים זכים שם גמאו... נום, ילדי, הוי נום. ליל בא, שקט, רוגע, נומה, בן, עד יום יאור. בשמיים נם ירח על כרית ענן אפור. וערשו, קטיפה נוצצת, רקומה חוטים של חן, כוכבים היא משובצת... נום, ילדי, הוי נומה, בן, כוכבים היא משובצת... נום, ילדי, הוי נום.