הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים
לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.
[קבלת פני הזית:]
הִקָּבְצוּ נָא,
הֵאָסְפוּ נָא
וְנִמְשַׁח עָלֵינוּ מֶלֶךְ.
הָלְאָה, הָלְאָה
כֹּה נֵלֵכָה
וְנַכְתִּירָה לָנוּ מֶלֶךְ.
לֹא נָנוּחַ
לֹא נִשְׁקֹטָה,
עַד אִם נִבְחַר לָנוּ מֶלֶךְ.
אֶל הַזַּיִת
נְדַבֵּרָה
וְהָיָה עָלֵינוּ מֶלֶךְ.
[ויאמרו לזית:]
מָלְכָה עָלֵינוּ.
[ויאמר להם הזית:]
הֲחָדַלְתִּי אֶת דִּשְׁנִי
אֲשֶׁר בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?
[העצים:]
הָלַךְ לוֹ הַזַּיִת וַיִּפֶן לָנוּ עֹרֶף;
וְעַתָּה – בְּמִי נִבְחַר?
אֶל מִי נִפְנֶה? אָנָה אֲנַחְנוּ בָּאִים?
[אחד העצים:]
אַל נָא, אַחַי!
חִדְלוּ לָכֶם מִבֶּכִי! שְׂאוּ עֵינֵיכֶם:
[אחדים מן העצים:] הַתְּאֵנָה לִקְרָאתֵנוּ!
[העצים כולם:] הַתְּאֵנָה לִקְרָאתֵנוּ.
[העצים:]
הִנֵּה, הִנֵּה הַתְּאֵנָה,
נְקַדְּמָה בִּרְנָנָה:
בּוֹא תָּבוּא אֵלֵינוּ,
הִיא תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ.
בּוֹאִי נָא, הַתְּאֵנָה!
וְעָלֵינוּ מָלְכִי נָא.
לָךְ לָעַד נַעֲבֹדָה,
לָךְ בְּשִׁיר נִרְקֹדָה.
[ויאמרו העצים לתאנה:]
לְכִי, אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ
[ותאמר להם התאנה:]
הֶחָדַלְתִּי אֶת מָתְקִי
וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?
[העצים:]
הָאָמְנָם תַּעַזְבִינוּ לְמַעֲצֵבָה
עַד מָתַי נְצַפֶּה לָךְ בְּאֶפֶס תִּקְוָה?
[התאנה:]
לֹא אֵלֵךְ לִי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים!
[אחד העצים:]
הַגֶּפֶן, הַגֶּפֶן הוֹלְכָה לִקְרָאתֵנוּ!
[העצים:]
עוֹד יֵשׁ לָנוּ תִקְוָה!
הַגֶּפֶן, הַגֶּפֶן! לָךְ תְּשׁוּקָתֵנוּ. הַגֶּפֶן, הַגֶּפֶן!
בָּךְ נֶחָמָתֵנוּ. אַתְּ מָלְכִי. מָלְכִי עָלֵינוּ!
[ויאמרו העצים לגפן:] לְכִי, אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ
[ותאמר להם הגפן:]
הֶחָדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי
הַמְּשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים
וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים?
[העצים:]
אֶל הָאָטָד, אֶל הָאָטָד,
אֶל הָאָטָד נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ.
[ויאמרו כל העצים אל האטד:]
הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ, הוּא הָאָטָד,
הוּא הָאָטָד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ.
לֵךְ אַתָּה מְלֹךְ עָלֵינוּ.
[ויאמר האטד אל העצים:]
אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מוֹשְׁחִים
אוֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם,
בּוֹאוּ, חֲסוּ בְּצִלִּי; וְאִם אַיִן –
תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד
וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
[העצים:]
מִי אָטָד כִּי נַעַבְדֵנוּ?
לֹא יִמְלֹךְ זֶה עָלֵינוּ!
לֹא נִמְשַׁח עַלֵינוּ מֶלֶךְ.
לֹא יִהְיֶה מֶלֶךְ לָנוּ.
אֶת צַמַּרְתֵּנוּ אֶל עָל נָרִימָה
פֹּארוֹתֵנוּ יִשְׂתָּרֵגוּ
שׁוּב נִתְעָרֶה בַּעֲפַר אַדְמָתֵנוּ
בּוֹ נְשַׁלַּח אֶת שָׁרָשֵׁינוּ
לְכוּ וְנֵלְכָה לַגַּיְא וְלָהָר,
שָׁם נִפְרָחָה וְנָנוּב
קֶסֶם הַשָּׁוְא חָלַף וְעָבַר
לְאַדְמָתֵנוּ שׁוֹב נָשׁוּב.
אַל נָא יֵרַךְ הַלֵּב וְיִפְחַד,
לֹא יַבְהִילֵנוּ הָאָטָד!
בֶּעָפָר נַכֶּה הַשֹּׁרֶשׁ
אָז נָנוּב, נִפְרָחָה לָעַד.