השדות החרושים

הַשָּׂדוֹת הַחֲרוּשִׁים זְרוּעִים וּמַחֲרִישִׁים. בְּסֵתֶר אֲדָמָה יָנוּחוּ גַרְעִינִים, שָׁם בָּאֲפֵלָה חֲבוּיִים וּטְמוּנִים. כָּכָה נָחָה אֲדָמָה, וְלַגֶּשֶׁם מֶה עָגְמָה. כָּלִים זְרָעִים לַחֹפֶשׁ וּמְצַפִּים לָאוֹר, מִבֵּין הָרְגָבִים חוֹרְגִים הֵם אֶל הַדְּרוֹר: עַד מָתַי נִשְׁכֹּן בָּאֹפֶל דוֹמְמִים וּמַחֲרִישִים, וּסְבִיבֵנוּ הָרְגָבִים חֲרֵבִים וִיבֵשִׁים?! רֵד נָא, הַגֶּשֶׁם, רַוֵּה אַדְמָתֵנוּ! עַד אָנָה, עַד אָנָה נִשְׁכַּב בְּבָשְׁתֵּנוּ, וְלֹא נִרְאֶה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, עַד מָתַי? עַד מָתַי? הֵרָגְעוּ נָא, גַּרְעִינִים, נוּחוּ נָא - שַׁאֲנַנִּים! מַה-שִּׁירָה זוֹ אֲבֵלָה - הֵן קְרוֹבָה הַגְּאֻלָּה. שׁוּר: בְּפַאֲתֵי הָרֶכֶס, יָמָּה, מִתְרַחֵשׁ דָּבָר; עָב אֶל-עָב תִּתְקַבֵּצְנָה שָׁמָּה, מְגִיחוֹת מִן הַמִּסְתָּר. כִּי הִנֵּה נִתַּן הַצָּו - עֲנָנִים יוֹצְאִים לַקְּרָב. הֵם דּוֹאִים אֶל הַכַּרְמֶל, יַרְכְּתָיו בַּעֲרָפֶל. שֶׁטֶף הַמַּיִם נִתַּך מִשָּׁמַיִם, וְאֶבֶן אֶל אֶבֶן נוֹקֶשֶׁת-נוֹקֶשֶׁת, שִבֹּלֶת-הַמַּיִם רוֹעֶשֶׁת-גּוֹעֶשֶׁת... הַוָּאדִי רוֹעֵשׁ, הַוָּאדִי גּוֹעֵשׁ... הוֹי, גַּרְעִין! הַסְכֵּת וּשְׁמַע! דְּרֹךְ נָא עֹז - וּבִדְמָמָה. נְבֹט, נְבֹט, וְאַל עֲמוֹד! חֲרֹג! לָאוֹר עֲרֹג! כָּל גַּרְעִין הֵחֵל לִנְבֹּט, בְּאוֹר עוֹלָם יָצָא לִרְאוֹת; כִּי-פָּרְצוּ חָרְגוּ כֹּחוֹת, כְּבָר הוֹרִיקוּ הַשָּׂדוֹת. הַשָּׂדוֹת מַה-מּוֹרִיקִים, מוֹרִיקִים וּמְשַׂגְשְׂגִים. הַשָּׂדֶה - אָבִיב!השדות החרושים זרועים ומחרישים בסתר אדמה ינוחו גרעינים שם באפלה חבויים וטמונים ככה נחה אדמה ולגשם מה עגמה כלים זרעים לחופש ומצפים לאור מבין הרגבים חורגים הם אל הדרור עד מתי נשכון באופל דוממים ומחרישים וסביבנו הרגבים חרבים ויבשים רד נא הגשם רוה אדמתנו עד אנה עד אנה נשכב בבשתנו ולוא נראה באור השמש עד מתי עד מתי הרגעו נא גרעינים נוחו נא שאננים מה שירה זו אבלה הן קרובה הגאולה שור בפאתי הרכס ימה מתרחש דבר עב אל עב תתקבצנה שמה מגיחות מין המסתר כי הינה ניתן הצו עננים יוצאים לקרב הם דואים אל הכרמל ירכתיו בערפל שטף המיים ניתך מישמיים ואבן אל אבן נוקשת נוקשת שיבולת המיים רועשת גועשת הואדי רועש הואדי גועש הוי גרעין הסכת ושמע דרוך נא עוז ובדממה נבוט נבוט ואל עמוד חרוג לאור ערוג כל גרעין החל לנבוט באור עולם יצא לראות כי פרצו חרגו כוחות כבר הוריקו השדות השדות מה מוריקים מוריקים ומשגשגים השדה אביב

תיווי: הלל אילת