שיר ערש לאלישבע

הַבֻּבָּה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה, שֵׁם יָפֶה קָרָאתִי לָהּ, לָהּ קָרָאתִי אֱלִישֶׁבַע. לוּלִי לוּלִי... בֻּבָּתִי צְרִיכָה לִישֹׁן, כָּךְ אָמַר לִי הַשָּׁעוֹן. הוּא אָמַר לִי: כְּבָר וָרֶבַע! לוּלִי לוּלִי... נוּמִי, נוּמִי, בֻּבָּתִי, אֱלִישֶׁבַע, אַתְּ בִּתִּי, נוּמִי, נוּמִי, נוּמִי... לוּלִי לוּלִי... גַּם אֲנִי אֶשְׁכַּב לִישֹׁן... טִיק-טיִק-טַק אוֹמֵר שָׁעוֹן... וּמָחָר, מָחָר תָּקוּמִי! לוּלִי לוּלִי...הבובה שלי גדולה, שם יפה קראתי לה, לה קראתי אלישבע. לולי לולי... בובתי צריכה לישון, כך אמר לי השעון. הוא אמר לי: כבר ורבע! לולי לולי... נומי, נומי, בובתי, אלישבע, את בתי, נומי, נומי, נומי... לולי לולי... גם אני אשכב לישון... טיק-טיק-טק אומר שעון... ומחר, מחר תקומי! לולי לולי...