רוגז (לחן ביאל)

רֹגֶז, רֹגֶז, רֹגֶז! שָׁרוּי חָתוּל בְּרֹגֶז! שָׁרוּי בְּרֹגֶז עַל חָבֵר, עַל חֲתַלְתּוּל אָפֹר אַחֵר, עַל בִּם, עַל בַּם, עַל בִּמְבּוּלָם – בְּרֹ-רֹ-רֹגֶז עַל כֻּלָּם! וְהוּא רוֹגֵז, וְהוּא כּוֹעֵס, וְלֹא יִרְצֶה לְהִתְפַּיֵּס, וְלֹא אָכַל, וְלֹא שָׁתָה, וְלֹא טַטִּי, וְלֹא טַטָּה, וְרַק שָׁרוּי בְּרֹגֶז. רֹגֶז, רֹגֶז, רֹגֶז!רוגז, רוגז, רוגז! שרוי חתול ברוגז! שרוי ברוגז על חבר, על חתלתול אפור אחר, על בים, על בם, על בימבולם – ברו-רו-רוגז על כולם! והוא רוגז, והוא כועס, ולא ירצה להתפיס, ולא אכל, ולא שתה, ולא טטי, ולא טטה, ורק שרוי ברוגז. רוגז, רוגז, רוגז!