ואולי - יוסף שפינדל - זֶמֶרֶשֶׁת

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם. אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן, לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת אַפַּי? מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים (אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים) שֶׁל קָצִיר, בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלוּמוֹת לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר? מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה וּבְתֹם שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם? ואולי לא היו הדברים מעולם. אולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעובדו בזעת אפי? מעולם, בימים ארוכים ויוקדים (ארוכים ויוקדים) של קציר, במרומי עגלה עמוסת אלומות לא נתתי קולי בשיר? מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום של כינרת שלי... הוי כינרת שלי, ההיית, או חלמתי חלום?

מילים: רחל בלובשטיין
לחן: יהודה שרת
כתיבה: תרפ"ז
הלחנה: תרצ"ב

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם.

אוּלַי

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,

לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת אַפַּי?

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים

(אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים) שֶׁל קָצִיר,

בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלוּמוֹת

לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר?

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה

וּבְתֹם

שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי... הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,

הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נוסח הגדה של פסח הסתדרות החלוץ בפולין תרצז

[בית 1 שורה 4]

לַעֲבֹד בִּיגִיעַת כַּפַּי

בית 2 [שורה 1]

מֵעוֹלָם בְּיָמִים אֲרֻכִּים

[בית 3]

מֵעוֹלָם לֹא טָבַלְתִּי בְּטֹהַר

שֶׁל תְּכֵלֶת, שֶׁל תֹּם?

הָא, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי

הֶהָיִית, אִם חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

ביצוע:

הקישור הועתק

יוסף שפינדל

פסנתר: פרסי קאהן
שנת הקלטה: 1934
מקור: תקליטון מס' H.W. 4 בחברת His Master's Voice
נכלל בתקליטור: למה עזבתיני

כותב מוקי צור, בספרו "יהודה שרת גיבור תרבות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000, עמ' 71-70):

כנראה שהמנגינה לשיר "ואולי" היא קינתו של יהודה על רחל. על נסיבות כתיבתו הוא סיפר לאליהו הכהן (וגם לי). את הידיעה על מותה של רחל קיבל יהודה כששהה באחת ההכשרות של החלוצים בגרמניה. תחושת התלישות ברגע של אֶבֶל התערבבה בתחושה כי אין הוא מצליח לעבור את מחסומי התרבות והשפה הגרמנית. הוא חש שאף הנוער החלוצי שבוי במקסמי התרבות והשפה האלה. הוא החליט לכתוב לחן שיוכל לעמוד מול האופנות והמקובל על חניכיו. הוא לא כתב את תווי השיר אלא לימד אותו. השיר עשה כנפיים, ונלמד בלילה על-ידי חברי ההכשרה. למחרת הגיע למקום השליח אליק שומרוני, חבר אפיקים, שהיה אז בדרכו למפגש עם תנועת הנוער. הוא שמע מחברי ההכשרה הנרגשים על השיר החדש שנולד. הוא התחנן בפני יהודה שילמד אותו את השיר הבלתי רשום. לימים, כשסיים את שליחותו בגרמניה ונסע על-פני ההכשרות בליטא, ברכבת, פגש חלוץ ושאל אותו מה שרים בהכשרות. להפתעתו התשובה הייתה: את השיר "ואולי". במסורת המשפחה נחקק הזיכרון שיהודה כתב את השיר לא כשיר רומנטי. עגלת העץ בה נסע בחווה היא שנתנה השראה לקצבו המיוחד. אולם השיר יצא משליטתו, והביצוע חשף את הרומנטיקה שהוסתרה בו היטב. כשחזר יהודה ארצה שמע את השיר ולא הכיר אותו; הוא בוצע בצורה אחרת. כששמע אותו מושר על ידי זמר מקצועי, בתקליט, נפרד ממנו כשיר המנוכר ממחברו. דווקא שיר זה היה למוכר ביותר מכל שיריו של יהודה.

גרסתו התואמת של אליהו הכהן הופיעה ב"עתמול" כמאמר בשם "צפצופי נעורים", ובו הוא מעיד כי יהודה שרת הסכים לדבר על השיר רק סמוך למותו בשנת 1979, ואמר עליו: "כשהשיר הזה נולד, אמרתי לו: מה לך ולי... למדתי אז בסמינר מוסיקלי, הכרתי אז את מיטב המוסיקה העתיקה והחדשה ומיד ראיתי מה שקרה לי. חטאת נעורים. צפצופי נעורים". ראו את מאמרו של אליהו הכהן בבלוג של דוד אסף במסגרת רשימה מפורטת יותר על "ואולי".

גם המבקר מנשה רבינא התנגד ללחן השיר. הוא כותב:

רוח הרומאנס בולטת גם במלודיה של יהודה שרת לשיר "ואולי לא היו הדברים מעולם". המטרוס של 3/4 מסוכן מאוד, כי כל המתחיל בו נסחף בזרם הגונדוליירה האיטלקית, האשהיות [הפרמאטות] אינן משוות למלודיה אופי רצ'יטאטיבי, הן רק מבליטות את הרוח הרגשנית-רומאנסית. ומכאן הנטייה של "מתקני השירים" להכניס במלודיה שינוי של מחצית הטון בטאקט הראשון. על ידי כך הם משיגים את הנוחות של הצליל המוביל, הנשמע כטבעי ברוח הכללית של השיר".

(ראו: "המוסיקה לשירי רחל", מאמר נספח לאוסף שירי רחל "שירת רחל" (הוצאת דבר, נוסף ממהדורה חמישית [תש"י], מס' עמודים לפי מהדורה שביעית [תש"ך]: רנג-רנט, הציטוט מעמ' רנה].)

לחן השיר הפך לבסיס הניגון "רונדו יוחנן הסנדלר" המנוגן במירון (ראו יעקב מזור, "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל", פריט 73, עמ' 251 - 253.

השורה "ואולי לא היו הדברים מעולם" נכנסה לשיר "רק בינתיים" שכתב יורם טהר-לב וכן לשיר "ואולי" של שלמה ארצי.

ביצועים נוספים להאזנה:

חזנים:

אחרים:

ביצועים נוספים לצפייה:

בשנת 2008, שרה סיוון טלמור לחן חדש שלה לשיר במסגרת האלבום "פרויקט שירי רחל".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "שירי עמי (Songs of my People)", Anshe Emet Synagoogue, 1938, עמוד 47-48

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 38-39

התווים בכתב ידו של המלחין

מתוך הגדה של פסח הסתדרות החלוץ בפולין תרצ"ז

כינרת שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 09.10.2024 16:08:26