מילים: רחל בלובשטיין
לחן: יהודה שרת כתיבה: תרפ"ז הלחנה: תרצ"ב
|
יבגני שפובלוב  |
נחמה הנדל 
שנת הקלטה: 7.2.1965
בליווי עצמי. הוטבע בשנת 1967 בתקליט "ואולי"
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 6.12.1956
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתשלום כץ 
פסנתר: אברהם (אייב) אלשטיין (עלשטיין)
שנת הקלטה: לכל המאוחר 1963
נכלל בתקליט: Cantor Sholom Katz Sings Hebrew and Yiddish Songs
שלישיית גשר הירקון 
שנת הקלטה: 3.8.1964
ההקלטה הוטבעה לימים בתקליטור "ניגון עתיק" (1993) ואחר כך באוספים נוספים.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתסידור בלרסקי 
שנת הקלטה: 23.5.1940
מקור: תקליטון V-9052-A וגם תקליטון 25-5019-A בחברת RCA Victor
תודה לאבי תדמור
התאריך המדויק על סמך המידע באתר Florida Atlantic University.
שמשון בר-נוי 
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ
ליווי: תזמורתו של משה אושרוביץ
שנת הקלטה: 1959
ייתכן שהשיר הוקלט מוקדם יותר בתקליטון.
נכלל בתקליט: שירים עממיים בפי שמשון בר-נוירגינה חומסקה בן-אמיתי 
מקור: התקליט Regina Chomska – Exodus to the World, Israeli Marching & Love Songs מס' F2-132 בחברת MGM
בליווי מקהלה ותזמורת
קלוד-גבריאלה נורדאו-גרינבלט 
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שמעון ישראלי 
ליווי: להקה כלית לא מזוהה
שנת הקלטה: 20.10.1964
שמעון ישראלי הקליט את השיר גם בעיבוד אריה לבנון בתקליט "שמעון ישראלי שר שירי סתיו"
נכלל בתקליטור: סתם יום של חול: האוסף המשולשמתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת קול ישראל 
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 11.11.1963
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נתניה דברת 
שנת הקלטה: 1961
מקור: התקליט Behold Thou Art Fair" And Other Songs Of Israel בחברת Vanguard
נכלל בתקליט: Behold Thou Art Fair and Other Songs of Israel
יוסף שפינדל 
שנת הקלטה: 1934
מקור: תקליטון מס' H.W. 4 בחברת His Master's Voice
נכלל בתקליטור: למה עזבתיני
הרכב זמרי בת-שיר, הסימפונית חיפה  ביצוע:
יצחק (ז'אק) בן-ברוך (זאלודקובסקי)  ביצוע:
בלה זמיר 
מקור: תקליט מקומי
שלמה (סולומון) קוגל 
שנת הקלטה: 193X
מקור: תקליטון מס' DC 251 ובסוגריים CM 137 בחברת Columbia
שם השיר על התקליטון: "כנרת".
נתניה דברת, מקהלת קול ציון לגולה 
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 195X
שם המנצח אינו מזוהה, אך קרוב לוודאי לברי בעצמו ניצח.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתיעלה אביטל  ביצוע:
קראל שלמון 
שנת הקלטה: 195X
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
אנסמבל מזמרת הארץ  ביצוע:
עמירם זמני  ביצוע:
בטי קליין  ביצוע:
דנדי (דן) ידין  ביצוע:
ברכה עפאים 
שנת הקלטה: 1960, 2003
מקור: תקליטור משפחתי "מתחת לאבק השכחה"
ליווי: דינה ליס
ההקלטה משלבת שתי הקלטות: האחת – כשהזמרת הייתה בת 16; השנייה – כשהזמרת בת 60.
אלעזר אלפרן 
מקור: קלטת ביתית
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
ציפי פליישר 
ביצוע אינסטרומנטלי (פסנתר)
כותב מוקי צור, בספרו "יהודה שרת גיבור תרבות" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000, עמ' 71-70):
כנראה שהמנגינה לשיר "ואולי" היא קינתו של יהודה על רחל. על נסיבות כתיבתו הוא סיפר לאליהו הכהן (וגם לי). את הידיעה על מותה של רחל קיבל יהודה כששהה באחת ההכשרות של החלוצים בגרמניה. תחושת התלישות ברגע של אֶבֶל התערבבה בתחושה כי אין הוא מצליח לעבור את מחסומי התרבות והשפה הגרמנית. הוא חש שאף הנוער החלוצי שבוי במקסמי התרבות והשפה האלה. הוא החליט לכתוב לחן שיוכל לעמוד מול האופנות והמקובל על חניכיו. הוא לא כתב את תווי השיר אלא לימד אותו. השיר עשה כנפיים, ונלמד בלילה על-ידי חברי ההכשרה. למחרת הגיע למקום השליח אליק שומרוני, חבר אפיקים, שהיה אז בדרכו למפגש עם תנועת הנוער. הוא שמע מחברי ההכשרה הנרגשים על השיר החדש שנולד. הוא התחנן בפני יהודה שילמד אותו את השיר הבלתי רשום. לימים, כשסיים את שליחותו בגרמניה ונסע על-פני ההכשרות בליטא, ברכבת, פגש חלוץ ושאל אותו מה שרים בהכשרות. להפתעתו התשובה הייתה: את השיר "ואולי". במסורת המשפחה נחקק הזיכרון שיהודה כתב את השיר לא כשיר רומנטי. עגלת העץ בה נסע בחווה היא שנתנה השראה לקצבו המיוחד. אולם השיר יצא משליטתו, והביצוע חשף את הרומנטיקה שהוסתרה בו היטב. כשחזר יהודה ארצה שמע את השיר ולא הכיר אותו; הוא בוצע בצורה אחרת. כששמע אותו מושר על ידי זמר מקצועי, בתקליט, נפרד ממנו כשיר המנוכר ממחברו. דווקא שיר זה היה למוכר ביותר מכל שיריו של יהודה.
גרסתו התואמת של אליהו הכהן הופיעה ב"עתמול" כמאמר בשם "צפצופי נעורים", ובו הוא מעיד כי יהודה שרת הסכים לדבר על השיר רק סמוך למותו בשנת 1979, ואמר עליו: "כשהשיר הזה נולד, אמרתי לו: מה לך ולי... למדתי אז בסמינר מוסיקלי, הכרתי אז את מיטב המוסיקה העתיקה והחדשה ומיד ראיתי מה שקרה לי. חטאת נעורים. צפצופי נעורים". ראו את מאמרו של אליהו הכהן בבלוג של דוד אסף במסגרת רשימה מפורטת יותר על "ואולי".
גם המבקר מנשה רבינא התנגד ללחן השיר. הוא כותב:
רוח הרומאנס בולטת גם במלודיה של יהודה שרת לשיר "ואולי לא היו הדברים מעולם". המטרוס של 3/4 מסוכן מאוד, כי כל המתחיל בו נסחף בזרם הגונדוליירה האיטלקית, האשהיות [הפרמאטות] אינן משוות למלודיה אופי רצ'יטאטיבי, הן רק מבליטות את הרוח הרגשנית-רומאנסית. ומכאן הנטייה של "מתקני השירים" להכניס במלודיה שינוי של מחצית הטון בטאקט הראשון. על ידי כך הם משיגים את הנוחות של הצליל המוביל, הנשמע כטבעי ברוח הכללית של השיר".
(ראו: "המוסיקה לשירי רחל", מאמר נספח לאוסף שירי רחל "שירת רחל" (הוצאת דבר, נוסף ממהדורה חמישית [תש"י], מס' עמודים לפי מהדורה שביעית [תש"ך]: רנג-רנט, הציטוט מעמ' רנה].)
לחן השיר הפך לבסיס הניגון "רונדו יוחנן הסנדלר" המנוגן במירון (ראו יעקב מזור, "מסורת הכליזמרים בארץ ישראל", פריט 73, עמ' 251 - 253.
השורה "ואולי לא היו הדברים מעולם" נכנסה לשיר "רק בינתיים" שכתב יורם טהר-לב וכן לשיר "ואולי" של שלמה ארצי.
ביצועים נוספים להאזנה:
חזנים:
אחרים:
- חיים משה
- אסתר עופרים (1973)
- עליזה קאשי
- יפה ירקוני (2000)
ביצועים נוספים לצפייה:
- דורית ראובני, חנן יובל, ודני כץ
- אסתר עופרים בליווי אלונה טוראל ואלי מגן
- אסתר עופרים בליווי יוני רכטר
- מיקה שדה
- ריטה
- חני דינור באירוע זמרשת
- נגינת השיר בביצוע תזמורת המנדולינות של קיבוצי עמק הירדן (1988).
בשנת 2008, שרה סיוון טלמור לחן חדש שלה לשיר במסגרת האלבום "פרויקט שירי רחל".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
התווים בכתב ידו של המלחין
מתוך הגדה של פסח הסתדרות החלוץ בפולין תרצ"ז