באלפי ידיים

אֶרֶץ מוֹלֶדֶת, עוֹדֵךְ צְעִירָה מַה לָּךְ הוֹעִיד הֶעָתִיד? תְּכֵלֶת שָׁמַיִם רוֹעֶפֶת שִׁירָה, יָם אֶת חוֹפַיִךְ מֵלִיט. אַךְ צוֹפָה הָעַיִן, הַלֵּב יֶחֱרַד: עָנָן מִתְקָרֵב מִמַּעֲרָב. קָדִימָה! דֶּגֶל הַחֹפֶשׁ בַּיָּד, אָדָם מְשַׁחְרֵר אֲסוּרָיו. אִם הַיָּד רוֹעֶדֶת, הָרֶגֶל כּוֹשְׁלָה, עוֹד שֶׁבַע נָקוּמָה וְנֵלֵךְ. הָרוּחַ יָשִׁיר לָנוּ שִׁיר גְּאֻלָּה וְשַׁחַר דַּרְכֵּנוּ יְבָרֵךְ. כָּבֵד כָּל צַעַד, כָּל שַׁעַל מַכְאוֹב, חוֹל אֶת רַגְלֵינוּ יִדְקֹר, אָנוּ נַדְלִיק פָּנָסִים שֶׁבָּרְחוֹב, אָנוּ נֹאמַר – יְהִי אוֹר. וְלִקְרַאת הַנֹּגַהּ נָסֹל מְסִלָּה, דִּגְלֵנוּ יַמְרִיא עַד כּוֹכָבִים, אַדְמַת מִדְבָּר עֲזוּבָה, אֲבֵלָה נַפְרִיא גַּנִּים מֻזְהָבִים. בְּאַלְפֵי יָדַיִם יִכֹּן הַמִּגְדָּל, יֵעוֹר יְרַנֵּן כָּל לֵב נִרְדָּם. אֲנַחְנוּ נָרִים אֶת רָאשֵׁינוּ אֶל עָל כְּשֶׁמֶשׁ יָאִיר הָאָדָם.ארץ מולדת עודך צעירה, מה לך הועיד העתיד? תכלת שמים רועפת שירה, ים את חופיך מליט. אך צופה העין, הלב יחרד: ענן מתקרב ממערב. קדימה! דגל החופש ביד אדם משחרר אסוריו. אם היד רועדת, הרגל כושלה, עוד שבע נקומה ונלך, הרוח ישיר לנו שיר גאולה ושחר דרכנו יברך. כבד כל צעד, כל שעל מכאוב, חול את רגלינו ידקור, אנו נדליק פנסים שברחוב, אנו נאמר - יהי אור. ולקראת הנגה נסל מסילה, דגלנו ימריא - עד כוכבים, אדמת מדבר עזובה אבלה נפריא גנים מוזהבים. באלפי ידיים יכון המגדל, יעור ירנן כל לב נרדם. אנחנו נרים את ראשינו אל על כשמש יאיר האדם.