פזמון הפנקס "א"

חָבֵר אִם מַצָּבְךָ רָעוּעַ וְחָלָשׁ וּבְלִבְּךָ כָּאֵשׁ אוֹכֶלֶת דְְּאָגָה אֵין דָּבָר, חָבֵר, אַל תֹּאמַר נוֹאָשׁ, קוּם וְהֵרָשֵׁם מִיָּד לַמִּפְלָגָה. בְּלִי תּוֹר נִרְשָׁם אַתָּה, וּמְקַבֵּל פִּנְקָס, לֹא תְּשַׁלֵּם פְּרוּטָה אַךְ מֵעַתָּה מַזָּלְךָ עַל טָס. חָבֵר, אֵין עֲבוֹדָה, הוֹי אַל תִּהְיֶה עָצוּב. הֵן יֵשׁ לְךָ יָדִיד, לָנֶצַח לֹא יִבְגֹד, הוּא בַּלִּשְׁכָּה יַמְלִיץ, יַגִּיר בְּךָ כָּל טוּב, יִפְתַּח הוּא לְפָנֶיךָ אֶת כָּל הַדְּלָתוֹת. בְּלִי תּוֹר נִגָּשׁ אַתָּה אַל תִּתְבַּיֵּשׁ חָבֵר, פִּנְקַס הַמִּפְלָגָה יֵשׁ לְהוֹדוֹת כִּי לִפְעָמִים עוֹזֵר. שִׁכּוּן עוֹד אֵין לְךָ, צָרַת רַבִּים, חָבֵר, צָרַת רַבִּים, רַבִּים שֶׁאֵין לָהֶם פִּנְקָס. אַךְ צָרָתְךָ חָבֵר בְּלִי קֹשִׁי תִּפָּתֵר, פִּנְקָס אֶת הַשִּׁכּוּן מַגִּישׁ לְךָ עַל טָס. בְּלִי תּוֹר, חָבֵר, בְּלִי תּוֹר, אַתָּה בְּרֹאשׁ הַתּוֹר, פִּנְקַס הַמִּפְלָגָה גַּם בַּשִּׁכּוּן יָכוֹל קְצָת לַעֲזוֹר. פִּנְקַס הַמִּפְלָגָה - זֶה הָעִקָּר חָבֵר פִּנְקָס עוֹשֶׂה נִסִּים, נִסִּים בְּכָל מָקוֹם בְּלִי פְּרוֹטֶקְצְיָה כְּלָל - תּוּכַל לְהִסְתַּדֵּר רַק דָּבָר פָּעוּט: מִיָּד שִׁמְךָ תַּחְתֹם בְּלִי תּוֹר אַתָּה תַּחְתֹם חֲתֹם וְאַל תִּשְׁאַל פִּנְקַס הַמִּפְלָגָה הַכֹּל מְסֻדָּר - בְּלִי פְּרוֹטֶקְצְיָה כְּלָל!חבר אם מצבך רעוע וחלש ובלבך כאש אוכלת דאגה אין דבר, חבר, אל תאמר נואש, קום והירשם מיד למפלגה. בלי תור נרשם אתה, ומקבל פנקס, לא תשלם פרוטה אך מעתה מזלך על טס. חבר, אין עבודה, הוי אל תהיה עצוב. הן יש לך ידיד, לנצח לא יבגוד, הוא בלשכה ימליץ, יגיר בך כל טוב, יפתח הוא לפניך את כל הדלתות. בלי תור ניגש אתה אל תתבייש חבר, פנקס המפלגה יש להודות כי לפעמים עוזר. שיכון עוד אין לך, צרת רבים, חבר, צרת רבים, רבים שאין להם פנקס. אך צרתך חבר בלי קושי תיפתר, פנקס את השיכון מגיש לך על טס. בלי תור, חבר, בלי תור, אתה בראש התור, פנקס המפלגה גם בשיכון יכול קצת לעזור. פנקס המפלגה - זה העיקר חבר פנקס עושה ניסים, ניסים בכל מקום בלי פרוטקציה כלל - תוכל להסתדר רק דבר פעוט: מיד שמך תחתום בלי תור אתה תחתום חתום ואל תשאל פנקס המפלגה הכל מסודר - בלי פרוטקציה כלל!

להקת מפ"ם 1957-1955 / ד"ר חגית מטרס, אוגוסט 2018

להקת מפ"ם הוקמה זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השלישית (אשר התקיימו ביום 26.7.1955). מערכת בחירות זו הייתה סוערת במיוחד: קדמו לה חזרתו של דוד בן גוריון לממשלת משה שרת בתפקיד שר הביטחון לאחר פרישתו המאולצת של פנחס לבון (פרשת "עסק הביש"), וכן הפילוג במפ"ם ועזיבת הפלג של "אחדות העבודה-פועלי ציון" כשנה לפני כן.

במפ"ם שאפו לרכז את כל הכוחות על מנת לשמור על מקומה של המפלגה בממשלה שתקום. הלהקה נתמכה על ידי מחלקת ההסברה של המפלגה. המארגן והבמאי היה ארנון תמיר (פישמן) מקיבוץ הזורע, ובחדר האוכל של קיבוץ זה, שהיה אז בבנייה, ערכו את החזרות. להצגה, שהייתה פוליטית באופייה ובתוכן שיריה, קראו: "זהירות הכובע בוער" לפי הפתגם העממי "על ראש הגנב בוער הכובע" המתורגם מיידיש. על כך העיר "החבר בנטוב שנכח בהצגת הלהקה בחולון": רצוי להסביר את הביטוי ליוצאי ארצות המזרח ולילידי הארץ שאינם דוברים שפה זו. הלהקה הופיעה באסיפות בחירות על גבי משאית אשר נסעה ברחבי הארץ לצד הנואמים שהיו מבחירי המפלגה. לגבי המשתתפים, אשר כפי שצוין "אינם אמנים מקצועיים", היו ההופעות בגדר "שליחות פוליטית תוך הסברה ותעמולה". ביניהם היו: וילי מנירים (פנטומימה), גבריאלה אורן מגן שמואל (רקדנית), שלמה חבר משער העמקים, מיכל רביץ מקיבוץ ברעם, יצחק יהלום מבית אלפא, יענקלה שרייבר ואחרים. גבריאלה הזכירה בשיחת טלפון שקיימתי איתה לפני שבוע [אוגוסט 2018 – זֶמֶרֶשֶׁת] את ההופעה שלה ושל וילי ב"משל הכידון והמחט"* כאשר יצחק יהלום הקריא את המילים. תמונה מהופעה זו מצאתי ב"השבוע" מיום 1.7.1955. על אותו דף מופיע בתוך ריבוע מודגש בצד שמאל סמל מפ"ם ובו הכיתוב: "הכל למען הבחירות". החומר המודפס שמצאתי אודות הלהקה מועט ביותר, אך הוא מבליט את הצלחתה הרבה בכל הקהלים לפניהם הופיעה: "בכל שכונה, מעברה, מושבה.... גלי צחוק, מחיאות כפיים סוערות".

מה הייתה תוכנית ההופעות? כמה ואילו שירים הושרו? מי חיבר את המילים? כל אלה הם בגדר נעלם. כארכיונאית מוסמכת חרשתי את החומר שנאסף בגבעת חביבה ופניתי בעל פה לקיבוצים השונים**, אך את שלא נשמר בזמנו קשה למצוא היום, כמו גם את הסיפורים והתיעוד עצמו. בידי כעת שישה שירים (מילים ומנגינות):

1. שיר הטיפה (טיפה של שחיתות)
2. רומנסה על אחדות העבודה
3. בלדה על הנגב
4. פזמון המעברות
5. כבוד השר (דוד בן גוריון)
6. פזמון (שיר) הפנקס א'

אחרי הבחירות התפרקה הלהקה וחבריה חזרו איש איש לקיבוצו ולעבודתו. אלא שלאחר מספר חודשים הופיעה ב"השבוע" ידיעה על חידוש הלהקה וקריאה לבחינות למועמדים, ואכן, הלהקה הוקמה מחדש על ידי החטיבה הצעירה של מפ"ם בתל אביב. החזרות נערכו בבית הקיבוץ הארצי. התוכנית שנקראה 'ישיבת או"ם' נכתבה ובוימה על ידי יצחק גרי (עמיר). בלהקה היו 13 חברים, ביניהם ליאור ייני וכנראה כישרונות נוספים. הלהקה הופיעה בסניפים ובקיבוצים ויש להניח שגם בכנסים של המפלגה במשך כשנה ויותר.

* הכידון והמחט: משל בחרוזים מאת אליעזר שטיינברג. תרגם מיידיש חנניה רייכמן.

** אני מודה בזאת לתלמה מארכיון גבעת חביבה, נחמה מארכיון הזורע, גבריאלה אורן, חרמונה לין וכל החברים ששמעו ממני וזכרו מעט או לא זכרו כלום והקשיבו בסבלנות לשאלות.

[ד"ר חגית מטרס היא חוקרת פולקלור ומרצה לשעבר בחוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית]