שׁוּב יוֹרֵד עָלַי הַלַּיְלָה
כּוֹכָבִים נִתְלִים בָּרְחוֹב
שׁוּב חוֹזֶרֶת עַד בְּלִי דַּי לָהּ
מַנְגִּינָה זוֹ עַד בְּלִי סוֹף
מַנְגִּינָה זוֹ הִיא מַזְכֶּרֶת
שַׁי מַכְאִיב אַךְ צְלִיל יָקָר
זִכְרוֹנוֹת הִיא מְעוֹרֶרֶת שׁוּב
עַל עָבָר
וְשׁוּב חוֹזֵר פִּזְמוֹן
נוֹסֵךְ בִּי שִׁכָּרוֹן
מַזְכִּיר לִי לַיְלָה
שֶׁלָּנֶצַח לֹא יָשׁוּב
וְשׁוּב חוֹזֵר פִּזְמוֹן
מֵעִיר בִּי זִכָּרוֹן
עַל קֶסֶם לַיְלָה
אַהֲבָה וְסוֹף עָצוּב
דִּמְעָה כָּאן לֹא תּוֹעִיל
גָּז אָבִיב, עִמּוֹ חָלַף הַגִּיל
שׁוֹמֵם הַלֵּב, עָגוּם יָרֵחַ
וְשׁוּב חוֹזֵר פִּזְמוֹן
מֵעִיר בִּי זִכָּרוֹן
מַזְכִּיר לִי לַיְלָה
שֶׁלָּנֶצַח לֹא יָשׁוּב
[בית כלי]
דִּמְעָה... [עד הסוף]שוב יורד עליי הלילה
כוכבים נתלים ברחוב
שוב חוזרת עד בלי די לה
מנגינה זו עד בלי סוף
מנגינה זו היא מזכרת
שי מכאיב אך צליל יקר
זכרונות היא מעוררת שוב
על עבר
ושוב חוזר פזמון
נוסך בי שיכרון
מזכיר לי לילה
שלנצח לא ישוב
ושוב חוזר פזמון
מעיר בי זיכרון
על קסם לילה
אהבה וסוף עצוב
דמעה כאן לא תועיל
גז אביב, עמו חלף הגיל
שומם הלב, עגום ירח
ושוב חוזר פזמון
מעיר בי זיכרון
מזכיר לי לילה
שלנצח לא ישוב
[בית כלי]
דמעה... [עד הסוף]
מילים: אברהם ברושי
לחן: הרי צלנר
|
אהובה צדוק 
ליווי: תזמורתו של אוסי (אוסקר) הלפרן
שנת הקלטה: 1951 - 1950 מקור: תקליטון בחברת "הד ארצי" מערוץ היוטיוב של אבי תדמור.
|
על השיר
השיר נדפס בשנת 1950 בפרסום בדיד יחד עם השיר "בלונדינית".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 17.09.2024 09:51:13
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם