אביב

מַה פּוֹרֵחַ הוּא הַגַּן יֶרֶק יֶרֶק עֲלוּמִים מְנַגֵּן הָרוּחַ שָׁם בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים מַה זְּקוּפִים הֵם הָעֵצִים יְרֻקִּים הֵם הֶעָלִים מִתְחַדְּשִׁים כָּאן עֲלוּמִים בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים בֵּין פְּרָחִים עֵצִים עָלִים זִכְרוֹנוֹת קָמִים יָפִים מִתְקַפְּצִים מִצְטַחְקִים בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים מַה פּוֹרֵחַ... אָהַבְתִּיךְ אָז מְאֹד כֹּה עָרֹם וְכֹה תָּמִים מַה יָּפֶה בָּכִינוּ אָז בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים שֶׁקֶט אָז שָׂרַר קָדוֹשׁ וְדִמְעָה זַכָּה כַּטַּל הֲשָׁכַחְתָּ כְּבָר לִבְכּוֹת הוֹי חֲבָל כַּמָּה חֲבָל מַה פּוֹרֵחַ...מה פורח הוא הגן ירק ירק עלומים מנגן הרוח שם בלילות ובימים מה זקופים הם העצים ירוקים הם העלים מתחדשים כאן עלומים בלילות ובימים בין פרחים עצים עלים זכרונות קמים יפים מתקפצים מצטחקים בלילות ובימים מה פורח... אהבתיך אז מאוד כה ערום וכה תמים מה יפה בכינו אז בלילות ובימים שקט אז שרר קדוש ודמעה זכה כטל השכחת כבר לבכות הוי חבל כמה חבל מה פורח...