ישמח הר ציון - ברכה צפירה

יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן וְתָגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה וּשְׁכֹן בְּקִרְבָּהּ כִּי אַתָּה אֵלִי תִּתֵּן הוֹדָהּ אֵל אֵל אֵל אֵלִי אוֹרָה אֵל אֵל לִי בְּנוֹת יְהוּדָה הֱיֵה לִי חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב לְשָׁמְרָהּ וּלְעָבְדָהּ כּוֹנֵן שַׁבָּתָהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְגַם מוֹעֲדָהּ ישמח הר ציון ותגלנה בנות יהודה ושכון בקרבה כי אתה אלי תתן הודה אל אל אל אלי אורה אל אל לי בנות יהודה היה לי חומת אש סביב לשמרה ולעבדה כונן שבתה חגה חודשה וגם מועדה

מילים: פייטן לא ידוע
לחן: עממי ספרדי-יהודי

יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן

וְתָגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה

וּשְׁכֹן בְּקִרְבָּהּ

כִּי אַתָּה אֵלִי תִּתֵּן הוֹדָהּ

אֵל אֵל אֵל אֵלִי אוֹרָה

אֵל אֵל לִי

בְּנוֹת יְהוּדָה

הֱיֵה לִי חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב

לְשָׁמְרָהּ וּלְעָבְדָהּ

כּוֹנֵן שַׁבָּתָהּ חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְגַם מוֹעֲדָהּ

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

ברכה צפירה

עיבוד: נחום נרדי
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 1937
נכלל בתקליט: מי יבנה בית: משירי תל אביב הקטנה
נכלל בתקליטון: תקליטון פיוטים של ברכה צפירה

שיר ממסורת המפטירים התורכית. ראו את הפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית, ושם גם הסבר על הקשר הפיוט, פירוש הפיוט, וביצועים נוספים (רק בלחן זה, גם תחת מסורת תורכיה וגם תחת מסורת ספרדי תורכיה והבלקן).

לפי ברכה צפירה בספרה "קולות רבים", עמ' 96, השיר הוא פזמון הנפוץ בין יהודי אדריאנופול (היא אדירנה שבמערב תורכיה). במקור זה מזוהה מחבר המלים כיעקב עבאדי, אך באתר התפילה והפיוט הפייטן רשום לא ידוע. הפיוט אינו קיים ב"ספר דברי מרדכי" מאת הפייטן מרדכי יעקב עבאדי מארם-צובא (חלב).

אותרו שלוש הקלטות בפי ברכה צפירה, אחת בליווי פסנתר ושתיים בליווי תזמורת בעיבוד מרק לברי. ההקלטות בסולמות שונים, אך עולה חשד שבמקור הן היו בסולם אחד ואחת מהן נשחקה באופן טכני. כמו כן, אף שלפי המתועד הנגנים בכל הקלטה שונים הזהות בין ההקלטות בפרטים נשמעת גבוהה ומתעורר חשד שאלו גלגולים שונים של עיבוד יחיד.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

עדכון אחרון: 03.11.2024 18:56:08