ישמח הר ציון

שיר ממסורת המפטירים התורכית. ראו את הפיוט השלם באתר הפיוט והתפילה בספרייה הלאומית, ושם גם הסבר על הקשר הפיוט, פירוש הפיוט, וביצועים נוספים (רק בלחן זה, גם תחת מסורת תורכיה וגם תחת מסורת ספרדי תורכיה והבלקן). 

לפי ברכה צפירה בספרה "קולות רבים", עמ' 96, השיר הוא  פזמון הנפוץ בין יהודי אדריאנופול (היא אדירנה שבמערב תורכיה). במקור זה מזוהה מחבר המלים כיעקב עבאדי, אך באתר התפילה והפיוט הפייטן רשום לא ידוע. הפיוט אינו קיים ב"ספר דברי מרדכי" מאת הפייטן מרדכי יעקב עבאדי מארם-צובא (חלב).

אותרו שלוש הקלטות בפי ברכה צפירה, אחת בליווי פסנתר ושתיים בליווי תזמורת בעיבוד מרק לברי. ההקלטות בסולמות שונים, אך עולה חשד שבמקור הן היו בסולם אחד ואחת מהן נשחקה באופן טכני. כמו כן, אף שלפי המתועד הנגנים בכל הקלטה שונים הזהות בין ההקלטות בפרטים נשמעת גבוהה ומתעורר חשד שאלו גלגולים שונים של עיבוד יחיד.