נצא לשדה

כֻּלָּנוּ כֻּלָּנוּ נֵצֵא לַשָּׂדֶה וּשְׁתִילִים בְּיָדֵינוּ לָרֹב. עֵצִים נִטַּע, חֻרְשׁוֹת, כְּרָמִים, אַךְ זֶה יוֹם חַג שֶׁכֻּלוֹ טוֹב. שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת נֵצֵא בַּסָּך. שִׁירָה, יֶלֶד, שִׁיר וּשְׂמַח. יָצְרָה יָדֵנוּ נוֹף מוֹלֶדֶת, עֲלֵה הָעֵץ, גְּדַל וּצְמַח. מִצָּפוֹן, מִדָּרוֹם, אֵל פְּנֵי אֳפָקִים יְרֻקִּים מִשְׂתָּרְעִים הַנִּירִים. מָטָר יָרַד עַל הָרִים וַעֲמָקִים הֶאָח, הֶאָח, גְּשָׁמִים אַדִּירִים! שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת...כולנו כולנו נצא לשדה ושתילים בידינו לרוב. עצים ניטע, חורשות, כרמים, אך זה יום חג שכולו טוב. שורות שורות נצא בסך. שירה, ילד, שיר ושמח. יצרה ידנו נוף מולדת, עלה העץ, גדל וצמח. מצפון, מדרום, אל פני אופקים ירוקים משתרעים הנירים. מטר ירד על הרים ועמקים האח, האח, גשמים אדירים שורות שורות...