שיר הכבוד

חזן: אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַעֲרֹג קהל: נַפְשִׁי חָמְדָה בְּצֵל יָדֶךָ, לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ חזן: מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ קהל: עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹתחזן: אנעים זמירות ושירים אארוג כי אליך נפשי תערוג קהל: נפשי חמדה בצל ידך לדעת כל רז סודך חזן: מדי דברי בכבודך הומה ליבי אל דודיך קהל: על כן אדבר בך נכבדות ושמך אכבד בשירי ידידות

המילים הן פיוט המיוחס לרבי יהודה החסיד. מושר בסוף תפילת שחרית או מוסף של שבתות וחגים בקהילות אשכנז. ראו את הפיוט בכמה לחנים באתר הפיוט והתפילה. ימימה טשרנוביץ' סיפרה שלמדה את "השיר החסידי" בבית אביה. לחן זה נדפס בקובץ "זמרו לו" ושם רשום שם המלחין ישראל לוי.