ישראל ואורייתא

עוֹד מִימֵי חָרְפִּי הֶגְיוֹן לִבִּי וּפִי עִם שִׁירַי לָך יִדֹּדוּן הַשְׁמִיעִינִי נָא אֶת קוֹלֵךְ רִנָּה מַרְאַיִךְ לִי דּוֹדָה יִסְעָדוּן מַר לִי פְּרִידָתֵךְ אוֹר לִי קִרְבָתֵךְ אִמְרִי נָא לִי "אִישִׁי" וְחָיְתָה נַפְשִׁי מוֹחִי וְאוֹנִי וְרֹב צִמְאוֹנִי מִמַּן-דַּדֵּךְ הַרְוִי נָא יָפָה אַל תִּנְשִׁי כִּי אוֹתִי "אִישִׁי" לּקְרֹא נָדַרְתְּ לִי, עֲדִינָה מַר לִי פְּרִידָתֵךְ... חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתַיִךְ זָכַרְתִּי לָךְ, נְעִימָה בְּהֵן צִדְקֵנוּ אָמֵן נִשְׁבַּעְנוּ יַחַד בְּנַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע מַר לִי פְּרִידָתֵךְ...עוד מימי חורפי הגיון לבי ופי עם שיריי לך יידודון השמיעיני נא את קולך רינה מראייך לי דודה יסעדון מר לי פרידתך אור לי קרבתך אמרי נא לי "אישי" וחייתה נפשי מוחי ואוני ורוב צמאוני ממן-דדך הרווי נא יפה אל תנשי כי אותי "אישי" לקרוא נדרת לי, עדינה מר לי פרידתך... חסד נעורייך אהבת כלולותייך זכרתי לך, נעימה בהן צדקנו אמן נשבענו יחד בנעשה ונשמע מר לי פרידתך...

מקור: "גלויות דואר של הקרן הקיימת לישראל", 193X