מגלות תימן

מַה לָּךְ יוֹנָה תַּמָּה הָעוֹלָה מִגָּלּוּת תֵּימָן קוֹמָתֵךְ תָּמָר, יְפַת עַיִן שְׁזוּפַת חַמָן [ ? ] הַבְּשׂוֹרָה בְּפִיךְ מַרְנִינַת לֵב טְעִימָה כַּמָּן הֲסָפוּ שָׁם נוֹגְשִׂים, הֲתַּמּוּ בְּנֵי הָמָן? יְתוֹמָה נִמְלַטְתִּי מִתַּחַת יַד הַחוֹטְפִים צִיּוֹנָה נַסְתִּי, אֶרֶץ אָבוֹת לְעַם נִרְדָּפִים חֶמְדַת לִבִּי תַּרְתִּי לִי פֹּה בֵּין אֶרֶץ עוֹפְפִים קֵן לַנּוֹד בְּנָוֶה שַׁאֲנָן בֵּין זוֹרְעִים, קוֹטְפִיםמה לך יונה תמה העולה מגלות תימן קומתך תמר, יפת עין שזופת חמן הבשורה בפיך מרנינת לב טעימה כמן הספו שם נוגשים, התמו בני המן? יתומה נמלטתי מתחת יד החוטפים ציונה נסתי, ארץ אבות לעם נרדפים חמדת לבי תרתי לי פה בין ארץ עופפים קן לנו בנווה שאנן בין זורעים, קוטפים