שיר הגורן

לַיִל רַד עַל גֹּרֶן בַּחָצִיר אֲלֻמּוֹת בַּמַּעְגָּל בְּנוֹת הָעַם נִשְּׂאוּ בִּמְחוֹל קָצִיר אֶל עַל לְרֹאשָׁן הַשִּׁבֳּלִים כַּזֵּר יְדֵיהֶן תָּפְסוּ מַגָּל וְעוֹנֶה הַזֶּמֶר הַחוֹזֵר הֵד קַל פָּרְצוּ [?] לֵילוֹת בְּשִׁיר וָתֹף וּמְצִלּוֹת בָּנוֹת הַ[מְּלִילוֹת?] בְּנוֹת עַם קַלּוֹת יָצְאוּ אֶל הַמְּחוֹלוֹת אֲלֵיהֵן הֵגִיחוּ הַנְּעָרִים שְׂעָרָן בַּטַּל רָטֹב וְהִקְרִיבוּ זֶבַח אַבִּירִים לָרֹב לַהֲבוֹת חִטִּים וּשְׂעוֹרִים חוֹלְלוּ הָלוֹךְ וָשׁוֹב כִּי עָלָה יְבוּל בַּשְּׁעָרִים כִּי טוֹב פזמון [בית בלי מילים] פזמוןליל רד על גורן בחציר אלומות במעגל בנות העם נישאו במחול קציר אל על לראשן השיבולים כזר ידיהן תפסו מגל ועונה הזמר החוזר הד קל פרצו [?] לילות בשיר ותוף ומצילות בנות ה[מלילות?] בנות עם קלות יצאו אל המחולות אליהן הגיחו הנערים שערן בטל רטוב והקריבו זבח אבירים לרוב להבות חיטים ושעורים חוללו הלוך ושוב כי עלה יבול בשערים כי טוב פזמון [בית בלי מילים] פזמון