א. אֲנִי נִסִּים תֵּימוֹנִי לֹא שִׁכְּנָזִי
מְצַחְצְחָן מִמּוּגְרַבִּי עַד מָזֶא"ה
וְהָעוֹלָם נֶחְלָק אֶצְלִי לִשְׁנַיִם
שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְשֶׁאֵין לוֹ נַעֲלַיִם
לְכָל אָדָם נָתַן הָאֵל מִמַּעַל
חָכְמָה וּכְסִילוּת לְפִי הַנַּעַל
וְאִם קָצָר נוֹלַד וְאִם אָרֹךְ
הַכֹּל הַכֹּל כָּתוּב עַל פְּנֵי הַשְּׂרוֹךְ
וְאִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ לְמִישֶׁהוּ בַּלֵּב
הַכֹּל חָרוּת וּמְפֹרָט עַל הֶעָקֵב
וּמַחְשַׁבְתּוֹ כָּל כָּךְ בּוֹלֶטֶת וּגְלוּיָה לִי
וְהִיא מוּנַחַת פֹּה מִתַּחַת לַסּוּלְיָה לִי
אִם כָּךְ יֵשׁ לְשַׁעֵר שֶׁלִּפְעָמִים כָּתוּב
עַל הַסּוּלְיוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבַּפַּרְצוּף
אֲבָל אִם כָּךְ אוֹ כָּךְ
אַל נָא אֶת זֹאת תִּשְׁכַּח
כְּכָל שֶׁתְּצַחְצַח
הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח X2
ב. נִגָּשׁ בָּחוּר פּוֹרֵחַ וְזוֹרֵחַ
וְהוּא אוֹמֵר לִי יָאלְלָה תְּצַחְצֵחַ
כִּי בְּדִיּוּק בְּעוֹד שָׁעָה וָרֶבַע
יִהְיֶה לִי רַנְדֶווּ פֹּה עִם בַּת שֶׁבַע
וְזֹאת בַּת שֶׁבַע יֵשׁ לָהּ זוּג עֵינַיִם
וְהֵן תִּזְרַחְנָה לִי בַּנַּעֲלַיִם
וְאָז אוּלַי אוּלַי יִקְרֶה הַנֵּס
שֶׁבַּעֲבוּר זוּג נַעֲלַיִם נִתְאָרֵס
אֲבָל הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שְׂרִיטוֹת עַל הֶעָקֵב
וְזֶה עָשָׂה פִּתְאוֹם לִי שְׁתֵּי שְׂרִיטוֹת בַּלֵּב
וּכְשֶׁעָבַר בּוֹדֵד כַּעֲבוֹר שָׁעָה וָרֶבַע
כִּסָּה אָבָק אֶת זוּג עֵינֶיהָ שֶׁל בַּת שֶׁבַע
אִם כָּךְ ...
ג. אֵינֶנִּי בַּעַל הוֹן אוֹ סְנוֹבּ קֵרֵחַ
וְאֵין לִי מִגְרָשִׁים וּדְמֵי מַפְתֵּחַ
אַךְ הַסּוּלְיָה שֶׁלִּי תּוּכְלוּ לִבְטֹחַ
שָׁמְעָה אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם בַּמֹּחַ
וְאִם גַּם יֵשׁ לָהֶם מָקוֹם בַּכְּנֶסֶת
הֵם בִּשְׁבִילִי רַק אַסְקֻפָּה נִדְרֶסֶת
וְשׁוּם רְכוּשׁ אֶצְלָם אֵינוֹ רְכוּשׁ
אִם אֵין לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּחוֹר הַגְּרוּשׁ
אָז הַמּוּסָר הַשְׂכֵּל בְּעֵרֶךְ הוּא כָּזֶה
שֶׁיֵּש פַּרְצוּף יָשָׁר וְיֵשׁ פַּרְצוּף נִבְזֶה
וְהָעוֹלָם נֶחְלָק, נֶחְלָק אֶצְלִי לִשְׁנַיִם
וְזוֹהִי זוֹהִי כָּל תּוֹרַת הַנַּעֲלַיִם
אִם כָּךְ...א. אני נסים תימוני לא שכנזי
מצחצחן ממוגרבי עד מזא"ה
והעולם נחלק אצלי לשניים
שיש לו ושאין לו נעליים
לכל אדם נתן האל ממעל
חוכמה וכסילות לפי הנעל
ואם קצר נולד ואם ארוך
הכול הכול כתוב על פני השרוך
ואם יש משהו למישהו בלב
הכול חרות ומפורט על העקב
ומחשבתו כל כך בולטת וגלויה לי
והיא מונחת פה מתחת לסוליה לי
אם כך יש לשער שלפעמים כתוב
על הסוליות יותר ממה שבפרצוף
אבל אם כך או כך
אל נא את זאת תשכח
ככל שתצחצח
הרי זה משובח X2
ב. ניגש בחור פורח וזורח
והוא אומר לי יאללה תצחצח
כי בדיוק בעוד שעה ורבע
יהיה לי רנדוו פה עם בת שבע
וזאת בת שבע יש לה זוג עיניים
והן תזרחנה לי בנעליים
ואז אולי אולי יקרה הנס
שבעבור זוג נעליים נתארס
אבל היו לו שתי שריטות על העקב
וזה עשה פתאום לי שתי שריטות בלב
וכשעבר בודד כעבור שעה ורבע
כיסה אבק את זוג עיניה של בת שבע
אם כך ...
ג. אינני בעל הון או סנוב קרח
ואין לי מגרשים ודמי מפתח
אך הסוליה שלי תוכלו לבטוח
שמעה את מה שיש להם במוח
ואם גם יש להם מקום בכנסת
הם בשבילי רק אסקופה נדרסת
ושום רכוש אצלם אינו רכוש
אם אין לראות אותו בחור הגרוש
אז המוסר השכל בערך הוא כזה
שיש פרצוף ישר ויש פרצוף נבזה
והעולם נחלק, נחלק אצלי לשניים
וזוהי זוהי כל תורת הנעליים
אם כך...
מילים: לא ידוע
לחן: לא ידוע
|
אסתר גמליאלית 
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 24.8.1949 הזמרת לא הייתה מזוהה בקטלוג הספרייה הלאומית (תודה לעמי ירימי על הזיהוי). מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 14.10.2024 12:56:36
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם