חיל אלמוות

א. אֶמֶשׁ עוֹד שָׁלוֹם בַּשָּׂדוֹת, בְּגִדֻשַּׁת הַדָּגָן וּבְשֶׁפַע הַגַּן. וְעַכְשָׁו – שְׂדוֹתֵינוּ שְׂדוֹת-קְרָב וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים. הָאֹפֶק קוֹרֵא וְהַצַּעַד הוֹלֵם, עֵת עוֹבֵר בַּשָּׂדֶה הַצָּבָא הַלּוֹחֵם. אַךְ שֶׁמָּא – כְּבָר מָחָר יִפְלַח הַכַּדּוּר אֶת חָזֶךָ, בָּחוּר, וְתִפֹּל בַּמִּדְבָּר. הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ, חַיִל אַל-מָוֶת. תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ – הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ! וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה, רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה! הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ – הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ. ב. אֶמֶשׁ עוֹד – סְפָרִים, הַרְצָאוֹת בְּשַׁלְוַת הַמִּדְרָשׁ, וּמִשְׂחָק בַּמִּגְרָשׁ. וְהַיּוֹם – בֵּית הַסֵּפֵר מַחְסוֹם וְלָבַשְׁנוּ מַדִּים לְמִפְגַּשׁ חַיָּלִים. לִבֵּנוּ הָלַם כִּי הַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא: 'אָנֹכִי בֶּן י"ח', כָּךְ הֵעִיד הַשָּׂפָם – אַךְ שֶׁמָּא – שָׁם בַּקְּרָב יִפְלַח הַכַּדּוּר אֶת חֲזֵה הַבָּחוּר וְנָפַל בֶּן ט"ו. הַסּוּ! אַל-דֶּמַע אֲנַחְנוּ – חַיִל אַל-מָוֶת; תַּיִל אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ – הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ! וְאִם בַּקְּרָב פֹּל אֶפֹּלָה רֵעַ, אַתָּה אֶת נִשְׁקִי לְנִקְמָתִי תִּטֹּלָה. הַסּוּ! אַל-דֶמַע אֲנַחְנוּ הָלְאָה הִמְשַׁכְנוּ!א. אמש עוד שלום בשדות, בגדושת הדגן ובשפע הגן. ועכשיו – שדותינו שדות-קרב ולבשנו מדים למפגש חיילים. האופק קורא והצעד הולם, עת עובר בשדה הצבא הלוחם. אך שמא – כבר מחר יפלח הכדור את חזך, בחור, ותיפול במדבר. הסו! אל-דמע אנחנו, חיל אל-מוות. תיל אנחנו הפכנו – הלאה המשכנו! ואם בקרב פול אפולה, רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה! הסו! אל-דמע אנחנו – הלאה המשכנו. ב. אמש עוד – ספרים, הרצאות בשלוות המדרש, ומשחק במגרש. והיום – בית הספר מחסום ולבשנו מדים למפגש חיילים. לבנו הלם כי השקר הוא חטא: 'אנוכי בן י"ח', כך יעיד השפם – אך שמא – שם בקרב יפלח הכדור את חזה הבחור ונפל בן ט"ו. הסו! אל-דמע אנחנו – חיל אל-מוות; תיל אנחנו הפכנו – הלאה המשכנו! ואם בקרב פול אפולה רע, אתה את נשקי לנקמתי תיטולה. הסו! אל-דמע אנחנו הלאה המשכנו!

פרסום השיר על מילותיו ותוויו בגליון "במחנה"; נראה כי המילים המודפסות מכילות שגיאות רבות.